שולי מלכין ז"ל
שולי מלכין ז"ל

שולי
מלכין
ז"ל

שולי מלכין ז"ל
שנים: 1949-2011
ביום 12.6.2011, י' ניסן תשע"א, הלכה לעולמה בטרם עת שולמית (שולי) מלכין (לבית זמסקי).
בת 61 וחצי הייתה בעת פטירתה.

שולי הייתה אימא, סבתא ורעיה למופת, אהובה ואוהבת, אשר היוותה את עמוד התווך של בני משפחתה הרחוקים והקרובים, ברגעי השמחה וברגעי משבר. תולדות חייה של שולי שזורים בתולדות המדינה. היא נולדה בעיר ראשון לציון, בת שרה (לבית וייסל- וייס) ומאיר זמסקי ז"ל (שכיהן כסגן ראש העיר ראשון לציון בין השנים 1974-1981), שניהם פעילי ציבור ידועים ומוערכים.

שולי החלה את לימודיה בבית הספר העממי העברי "חביב" ואת לימודיה העל יסודיים העבירה בגימנסיה הריאלית בעיר, כתלמידה מצטיינת. בבגרותה למדה בסמינר למורים ע"ש דוד ילין בירושלים, שם הצטרפה אל טיולי הבוקר שערך הסופר יצחק שלו ונמנתה עם נאמני מטייליו. את לימודיה סיימה כמורה בכירה למדעי הטבע, בעיקר במקצועות הפיזיקה והביולוגיה לחטיבות הביניים, ובהמשך השלימה לימודיה לתואר שני במקצוע החינוך במסגרת אוניברסיטת דרבי. 
את שירותה הצבאי עשתה כמדריכת טיולים בחברה להגנת הטבע.
לאחר שחרורה מצה"ל החלה שולי לעבוד כמורה למדעים בבית ספר "ידלין" בראשון לציון ועם הקמת חטיבות הביניים בעיר, הייתה לרכזת לימודי מדעים ומאוחר יותר לסגנית מנהלת. במהלך השנים הללו הכירה את עמי מלכין, נישאה לו בשנת 1974 ונולדו להם שלושה ילדים: טלי מלכין (כיום טל פדרמן, נולדה במאי 5197, אייר תשל"ה), רון מלכין (נולד במרץ 1978, אדר תשל"ח) ואורי מלכין (נולד בדצמבר1984, טבת תשמ"ה).

בשנת 1985, עזבה עם משפחתה את העיר ראשון לציון לעיר השכנה נס ציונה. כאן, נוסף על הוראה, ליוותה את התכנון וההקמה של חטיבות הביניים החדשות בעיר וכיהנה כסגנית מנהלת, ובשנה אחת גם כמנהלת, בחטיבת הביניים ע"ש מנחם בגין. בנוסף, עסקה בהוראה ובהדרכת מורי מקצועות המדעים.

כשפרשה לגמלאות סגרה שולי מעגל, והחלה לעבוד כחוקרת שורשים בארכיון המוזיאון לתולדות העיר ראשון לציון. מוזיאון זה ממוקם מול בית הספר חביב שבו למדה כנערה ובסביבתו התנהלו חייה הצעירים. במסגרת עבודתה במוזיאון פעלה לתעד את חייהם של מקימי העיר ולהנציח את פועלם ושמם.

שולי אהבה מאוד את עולם הטבע גם בחייה האישיים, לאורך כל חייה הרבתה בטיולים ובמרחבים שונים בארץ וברחבי העולם. בנוסף אהבה מאוד לצלם והשאירה אחריה אלבומי צילומים מאורגנים ומסודרים היטב. כמו כן הקפידה על אורח חיים בריא וספורטיבי, אהבה לכתוב, ודאגה להרחיב את ידיעותיה בתחומי העשרה רבים, כגון: נומרולוגיה, מיומנויות מחשב וקורס דירקטורים.

את השנים האחרונות השקיעה בסביבתה הקרובה ונתנה כתף לכל דורש, ובעיקר לבני משפחתה ולחבריה הקרובים.

שולי נפטרה ב-12.6.2011, י' בסיוון תשע"א, עקב אירוע מוחי פתאומי בו לקתה ולאחר 12 יום בהם שכבה בבית החולים איכילוב בת"א תחת תרדמת עמוקה וקשה.

שולי השאירה אחריה בעל, ילדים, מחותנים ונכדים המומים וכואבים. בחייה נגעה ברבים וסייעה לרבים. 

בצוואתה ובמכתביה (אותם כתבה שנים רבות טרם מותה, בהתאם לאופייה המאורגן והמסודר) השאירה הנחיות מפורטות לגבי האופן שבו תנוהל הלווייתה ובנוסף להיותה מראשוני החותמים על כרטיס אד"י ציוותה לתרום את איבריה.
בכתביה רשמה שולי את הדברים הבאים: "כשאני מתבוננת בתמונות הדהויות ומעיינת בניירות המצהיבים והמתפוררים שהושארו בידי למזכרת לי ולדורות הבאים, אני גאה להיות חלק מההוויה, חוליה בשרשרת הדורות, שבעמל רב ובדמים הקימו פה מדינה לתפארת. המקום הטוב ביותר בעולם לגדול, ולגדל בו ילדים. זו הארץ היפה והמיוחדת שלנו שהוקמה בזכות חזונם של אבותינו, והיא נתונה בידנו לשמרה עד עולם".

בצוואתה ביקשה להקדיש לקרוביה את השיר "אשתי היקרה" שכתב יהורם טהרלב, בביצועו של שייקה לוי.

משפחתה של שולי מלכין ז"ל הקימה לזכרה ולהנצחתה קרן מלגות, המיועדת לתמיכה (על בסיס קריטריונים כלכליים) בבני נוער פעילים ומצטיינים, המהווים מנהיגים צעירים במסגרת פרויקטים של מועצות תלמידים ונוער.  הקרן פועלת במסגרת עמותת במתנ"ה (בוגרי מועצת התלמידים והנוער הארצית), בה חבר בנה של שולי, והיא מיועדת לתלמידים אשר מצבם הכלכלי לא מאפשר להם להיות שותפים בפרויקטים של משרד החינוך ומינהל חברה ונוער.
לתרומות עבור הקרן, לפרטים נוספים וליצירת קשר עם בני המשפחה ניתן לפנות לדוא"ל bematana@gmail.com או לאתר עמותת במתנ"ה שכתובתו www.bematana.org.il
  
  

תמונות מהאלבום