סגן השר ומנכ"ל משרדו מינו צוות מקצועי במשרד לביצוע מחקר מעמיק , בעקבותיו הוגשו לסגן השר ולמנכ"ל ההמלצות לשיפור השירות לקשיש הסיעודי. בסיום תהליך ממושך של עבודת מטה שנערכה במשרד הבריאות גובשה הרפורמה והוצגה לראש הממשלה.
מדובר ברפורמה שנועדה להרחיב את הזכאות לטיפול סיעודי רפואי לקשישים בכל שכבות האוכלוסייה, לצמצם את הבירוקרטיה הקיימת בטיפול בקשיש (שכיום מטופל על ידי 6 משרדים ממשלתיים וגופים נוספים) ולשפר את איכות הטיפול הרפואי-סיעודי, תוך יצירת רצף טיפולי במסגרת אחת.
האגף לכלכלה וביטוח בריאות במשרד, מיפה את מוקדי אי היעילות במערכות הקיימות כיום המשרתות את הקשיש הסיעודי והתווה מפת דרכים שתוביל להגברת היעילות של מערך השירות והעלאת איכות השירות תוך הצבת הקשיש הסיעודי במרכז ובניית מערכת תומכת סביבו באחריות של גורם אחד ובפיקוח ובקרה של קופות החולים. הצורך ברפורמה עולה גם ממצאים שהוצגו לאחרונה בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 בפרק הדן בהיבטים בתחום הטיפול בקשישים, שנגע בין השאר בליקויים הקיימים בתחום השירותים הניתנים לקשישים סיעודיים. עקרונות הרפורמה עולים בקנה אחד עם ממצאים והמלצות של דו"ח מחקר ממכון מאיירס-ג'וינט- ברוקדייל שנכתב על ידי ג'ני ברודסקי וחוקרים נוספים שיצא לאור לאחרונה וכן המלצות ארגונים כגון "אשל" ואחרים.
הממצאים המוצגים מעלים תמונה מדאיגה ביותר לפיה הקשישים ששילמו כל חייהם דמי ביטוח לאומי (הכולל בתוכו גם דמי ביטוח סיעוד) וציפו שבהגיעם לגיל זקנה ולמצב בו זקוקים הם לעזרת הזולת בתפקודיהם היום-יומיים יקבלו סיוע משמעותי מהמדינה, לא תמיד מקבלים אותו (גם כאשר הם תלויים בעזרת הזולת לחלוטין), אלה שמקבלים - זוכים בסופו של דבר לסיוע דל מהמדינה; הם מקבלים שירות ממערכת לא מאורגנת ולא יעילה שמעמיסה על הקשיש ומשפחתו את הנטל בו אמורה היתה המדינה לשאת.
מספר דוגמאות לכשלים הקיימים כיום:
1. הכיסוי הביטוחי בלתי מספק- קרוב לרבע מהקשישים בישראל זקוקים היום לטיפול סיעודי סוגיו (כ-170 אלף קשישים סיעודיים מוגבלים השוהים בקהילה או במוסדות אשפוז). אולם שירותי הסיעוד הניתנים במימון ציבורי אינם נותנים מענה מספק.
א. בקהילה - הטיפול הסיעודי המקסימאלי (ברמת ההכנסה הנמוכה ביותר וברמת התלות בזולת הגבוהה ביותר) זכאי לשעות טיפול סיעודי בהיקף של כ- 3 שעות ביום.
ב. באשפוז -בדיקת הזכאות כוללת הכנסות של הילדים ובמקרים מסוימים גם של חתניו וכלותיו, כתנאי. למעלה מ- 30% מהשוהים במוסדות סיעודיים ותשושי נפש וכ-66% מקשישים התשושים השוהים מוסדות, לא מקבלים מימון ממשלתי כלשהו ומממנים מכיסם את מלוא מחיר האשפוז.
2. הנטל על משק הבית -יכול להגיע לכ- 5,000-15,000 ₪ לחודש .
3. נטל על המשק - מהממצאים של מכון ברוקדייל עולה כי לעומס הרגשי והכלכלי המוטל על משקי הבית ובעיקר על מי שמהווה התומך העיקרי בקשיש מקרב בני המשפחה, יש תוצאות שמשפיעות גם על המשק הלאומי: התפטרות מעבודה, אובדן ימי עבודה והגדלת הסיכוי לדיכאון.
4. ארגון מערך השירותים לקשיש הסיעודי מדו"ח משרד הבריאות עולה תמונה עגומה על מערך השירותים הסיעודיים לקשישים.
א. פיצול סמכויות וריבוי מטפלים ומבטחים - - ערב רב של רשויות מטפל בקשיש נזקק הסיעוד. באשפוז - קופת החולים, משרד הבריאות, ומשרד הרווחה. בקהילה - המוסד לביטוח לאומי, רשויות מקומיות, משרד הרווחה, משרד הפנים ומשרד השיכון.
ב. אין גורם אחד אחראי (Accountable) לטיפול בקשיש הסיעודי אישוש לכך שלא מבוצעת בקרה אחר הטיפול הסיעודי במסגרת חוק סיעוד עולה מדו"ח מבקר המדינה לשנת 2010 העלה כי מערך נותני שירותי הסיעוד הקשור עם המוסד לביטוח לאומי כולל אמנם כ-140 נותני שירות בכ-350 סניפים ברחבי הארץ. אולם מהדו"ח עולה כי המוסד מתקשה בביצוע בקרה שוטפת וכי במהלך שנים 2008-2009 רובם של הסניפים לא נבדקו כלל וכי המוסד לביטוח לאומי לא מקיים ביקורות מספקות, לא על מערך המבצע את מבחני התלות ולא על נותני שירותי סיעוד מטעמו, וכי בדיקות שבוצעו ע"י רואי חשבון העלו "ליקויים של ממש".
ג. חוסר אחידות בקריטריונים - הקריטריונים לא אחידים. לדוגמא, מי שזכאי להנחה משמעותית בעת אשפוז לא יהיה זכאי למלוא שעות הטיפול הסיעודי בקהילה.
ד. איכות הטיפול - אין רציפות מספקת בטיפול בחולה הסיעודי בין מכלול הגורמים המטפלים בו (מטפל סיעודי, שירותי רפואה, שחרור מאשפוז וכד')
ה. חוסר מידע - קיים סבך ביורוקראטי שמתיש את המשפחות ומביא לחוסר מיצוי של הזכויות. משפחות הנזקקים לשרותי סיעוד חסרות ידע והכוונה מספקת ואין מי שמספק מידע כוללני.
