בחודש דצמבר 2005 נחקק בכנסת חוק החולה הנוטה למות התשס"ו-2005, העוסק בזכותם של חולים במחלה חשוכת מרפא בסוף חייהם, להימנע מטיפול רפואי או להימנע מחידוש טיפול שהחל, כמו גם בחובת המערכת הרפואית לקבל את ההחלטות על פי החוק בשקיפות מלאה. החוק נכנס לתוקף ביום כ"ד כסלו תשס"ז ( 15 לדצמבר 2006).
חוק החולה הנוטה למות מרחיב את הזכות לסרב או להסכים לטיפול, על ידי כך שהוא מאפשר לאדם להביע רצונו מראש לגבי טיפול רפואי עתידי בו, אם וכאשר ייקבע שהוא חולה הנוטה למות.
במילים אחרות, החוק מאפשר לאדם, גם בהיותו בריא, להשאיר הנחיות בכתב ("הנחיות רפואיות מקדימות" או "צוואה בחיים") לצוות הרפואי לגבי הטיפול שיסכים לקבל, או שירצה שלא לקבל, במידה שיהיה חולה נוטה למות שמצבו אינו מאפשר קבלת החלטות, בזמן אמת, ביחס לטיפול המוצע לו.
עם זאת, החוק אינו מתיר כל פעולה וכל הימנעות מטיפול, אלא יש בו סייגים, המפורטים בהרחבה
דפי מידע.
