שאלות ותשובות בנושא תרומות והשתלות איברים

 

כל אחד שהוא אזרח מדינת ישראל, מגיל  17 ועד גיל 120, יכול לחתום על כרטיס תורם, ללא תלות במצבו הבריאותי. בכל מקרה, בזמן אמת יבדקו האיברים הנתרמים כדי להבטיח תפקודם הבריא והמלא.

כן!  אפשר להתחרט ולבטל את החתימה בכל שלב. כל מה שצריך לעשות זה להודיע למרכז הלאומי להשתלות באמצעות פקס או דוא"ל.

 

לא! אין צורך. רק אזרחים שהצטרפו לאדי לפני 1989 צריכים לחדש את הכרטיס.

 

החתימה על כרטיס תורם מעידה על רצון החותם אך תמיד מבקשים את הסכמת המשפחה ולכן המשפחה זכאית גם לסרב.
הניסיון שלנו מלמד כי אחד הדברים החשובים ביותר למשפחות הוא מילוי רצון יקירם שנפטר ולכן הן מבקשות למלא את רצונו גם כאשר הוא לא על דעתם - ותורמות מאיבריו.

 

יש לכך כמה משמעויות. יש בחתימה הצהרה על הכרה כוללת בחשיבות תרומת איברים, והתייחסות הומנית. יש בכך הצהרת כוונות של החותם, אשר מסייעת למשפחה בקבלת ההחלטה לתרום את איבריו. כמו כן, חתימה על כרטיס תורם מעניקה קדימות להשתלה במקרה הצורך.

 

במסגרת חוק השתלת איברים 2008 נכלל סעיף - יחודי וראשון מסוגו בעולם - המעניק לחותמים על כרטיס התורם ולבני משפחתם הקרובים קדימות ברשימת הממתינים להשתלה, אם חלילה יזדקקו לכך בעתיד.

 

כל אחד זכאי להחזיק במערכת אמונות והשקפות משלו, אך  באותה מידה ניתן להתייחס לכל ביטוח (תאונות דרכים, מחלות), ובכל זאת כולנו עושים ביטוח ויודעים את חשיבותו.

במקום לפתח חששות לא הגיוניים, אפשר להתייחס לחתימה על הכרטיס כאל מעשה הומני שזכותו דווקא תגן על החותם.

נושא ההשתלות בישראל מוסדר ומנוהל על ידי משרד הבריאות באמצעות המרכז הלאומי להשתלות. אחד מתפקידי המרכז הוא לרכז את רשימת הממתינים ולדאוג לחלוקת האיברים על פי קריטריונים רפואיים קפדניים הכוללים: התאמה רפואית, משך זמן ההמתנה ודחיפות ההשתלה.

הרפואה המודרנית הצליחה למגר מחלות רבות, אולם בגוף קיימות עדיין מערכות רבות הנפגעות ממחלות גנטיות וממחלות נרכשות, אשר גורמות לחוסר תפקוד של איבר. בניתוח השתלה מוחלף האיבר בעל התפקוד הלקוי או חוסר תפקוד באיבר מתפקד.

 

הקצאת (חלוקה) איברים לחולים הממתינים נעשית באופן ממוחשב, לפי קריטריונים  של סוג דם, גובה ומשקל, דחיפות רפואית, זמן המתנה, התאמת רקמות בין התורם לחולה וקריטריונים רפואיים אחרים.

עולם הרפואה מתקדם בצעדי ענק. ככל שעוברות השנים, נלמדות במסדרונות הרפואה יותר דרכים המבטיחות קליטה שלמה ויעילה של האיבר המושתל. כיום יש  אחוזי הצלחה גבוהים מאוד לניתוחי השתלות האיברים בישראל, ואחוז החולים החיים שנה לאחר ההשתלה עומד על למעלה  מ- 90% בדומה לנתונים במדינות אחרות בעולם המערבי. כיום חיים בארץ אנשים שהושתלו לפני 15 ו- 20 שנה.

 

זה תלוי ברצון משפחת התורם וברצון של המושתלים. רבים ממשפחות התורמים קשרו קשר מיוחד עם  עם המושתלים. יש ביניהם האומרים שמשהו מיקירם ממשיך לחיות.

 

בשנה ממוצעת מתבצעות בישראל כ-250 השתלות בקרב מבוגרים וילדים, אשר זוכים לחיים חדשים. אך בכל שנה מצטרפים לרשימה המתנה כ-300 ממתינים ילדים ומבוגרים חדשים.

 

בישראל ממתינים להשתלת איברים למעלה מ-1,000 ילדים ומבוגרים. כ- 700 ממתינים להשתלת כליה, כ- 150 ממתינים לכבד, כ-70 ממתינים לריאות וכ- 120 ממתינים להשתלת לב. רק כ- 250 מהממתינים יזכו להשתלה בשנה הקרובה וכ- 100 ימצאו את מותם בהמתנה. ובכל שנה מתווספים עוד מאות חולים לרשימת ההמתנה.
מספר הממתינים הנו דינמי ומעודכן באתר בכל תחילת שנה.
 

איברים: לב, ריאות, כבד, לבלב וכליות.
רקמות: קרניות, עור, עצמות ומסתמים.
תורם אחד יכול להציל שבעה בני אדם.

תרומת איברים אפשרית רק לאחר שנקבע מוות מוחי נשימתי.

משום שבמצב של מוות מוחי נשימתי ניתן, למשך זמן מוגבל בלבד, לשמר את תפקוד האיברים באופן מלאכותי. זה הזמן לנצלת האיברים. לאחר מכן, האיברים יפסיקו לתפקד ומערכות הגוף יקרסו למרות הטיפול המלאכותי.

 

התשובה היא לא. מעולם לא התעורר אדם לאחר שנקבע כי מת מוות מוחי נשימתי. לעיתים, בתקשורת נעשה שימוש מוטעה במונח "מוות מוחי"  לתיאור מצב של "צמח" או מצב של תרדמת (קומה). בני אדם ש"התעוררו" היו בתרדמת עמוקה שבה גזע המוח תפקד והיתה הספקת דם למוח. הם לא היו במצב של מוות מוחי נשימתי.

 

תרדמת (קומה) היא מצב רפואי שונה ואינו רלוונטי לעניין תרומות איברים כלל. אצל בן אדם השרוי בתרדמת, גזע המוח מתפקד והוא נושם בכוחות עצמו. ההתעוררות מתרדמת אפשרית.

רופאים אמונים על הצלת חיי אדם. אין שום היגיון שהם ירצו לזרז מוות של אדם אחד כדי להציל אחר. בכל מקרה, קביעת מוות מוחי נשימתי מתבססת על אבחנה רפואית- קלינית קפדנית ובדיקה מכשירנית ונעשית על ידי שני רופאים מומחים  אשר עברו הכשרה ייעודית לכך. זאת לפי נוהל קפדני של משרד הבריאות המעוגן בחוק מוות מוחי נשימתי 2008. מעולם לא נמצא דופי בקביעות הרופאים.

חברי הצוות הרפואי יפנו אל משפחת הנפטר ויציעו לה לתרום את איבריו ולאפשר בכך הצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה. מתאמת ההשתלות מלווה את המשפחה בכל התהליך.

 

באיברים מסוימים, כגון לב, עדיף תורם צעיר עד גיל 55, אולם כיום, עם התקדמות הרפואה, ניתן לקבל תרומות איברים מתורמים בכל גיל, עד 75- 80.
לגבי כל תורם, נעשית הערכה של מצבו הרפואי, ועל סמך זה נקבעת יכולתו לתרום.
כיום נלקחים איברים גם של חולים במחלות קשות.
ההחלטה נעשית תמיד על ידי רופאים, על סמך תמונה מלאה של כל הגורמים.

 

אין שום אפשרות. נושא ההשתלות בישראל מוסדר ומנוהל על ידי משרד הבריאות באמצעות המרכז הלאומי להשתלות. זהו הגוף היחידי בארץ העוסק בכך. כל מועמד להשתלה רשום במאגר של המרכז, וכך גם כל איבר להשתלה. מדיניות הקצאת האיברים להשתלה היא שוויונית, ממוחשבת ושקופה ומסתמכת אך ורק על שיקולים רפואיים וענייניים.

 

תרומת איברים אינה דוחה את מועד ההלוויה. ההסדרים הם כנהוג בהבאת אדם לקבורה, תמיד מתחשבים במועד הלוויה שקבעה המשפחה.

 

הצלת נפשות היא מצווה גדולה וחשובה ביהדות, אולם הדילמה ההלכתית העיקרית מתייחסת לקביעת רגע המוות.

על פי דעת מרבית הרבנים, תרומת איברים, כאשר היא מתבצעת על פי חוקי ההלכה, מזכה את הנפטר התורם ואת בני משפחתו בזכות גדולה בעולמות העליונים ובעולם הזה כאחד.

תרומת איברים מחברת בתוכה את המצווה העליונה של הצלת חיים ביחד עם גמילות חסד.

כל הדתות תומכות בתרומת איברים להצלת חיים.

כל פסיקה רבנית המתירה תרומת איברים (ואף רואה בה מצווה),  מציבה סייג אחד: תרומת איברים מותרת רק אם היא נעשית לפי חוקי ההלכה. במרכז הסוגיה ההלכתית עומדת קביעת מותו של האדם - זו חייבת להיות על פי חוקי ההלכה.


בחודש ספטמבר 2009 אישרה הרבנות הראשית, בראשות הראשון לציון הרב שלמה עמאר והרב הראשי לישראל הרב יונה מצגר כי חוק מוות מוחי נשימתי תואם את ההלכה. ומכאן שניתן עכשיו ללא סייג ליישם את פסיקת הרבנות משנת 1986, המתירה לתרום איברים בתנאי שהמוות נקבע על פי ההלכה.

אותן קבוצות הלכתיות התולות את רגע המוות ההלכתי בהפסקת פעילות הלב לא יכולות להיות שותפות בתרומות איברים, שכן נטילתם בטרם הפסקת פעילות הלב היא בעצם נטילת חיים.
קיימות קבוצות הלכתיות התולות את רגע המוות ההלכתי בהפסקת פעילות הלב, ולא מקבלות את קביעת המוות המוחי נשימתי, קבוצות אלו אינן שותפות בתרומות איברים.

כדי להסיר כל חשש הלכתי בנוגע לתרומת איברים, בכרטיס התורם ישנה אפשרות להתנות את התרומה באישור איש דת לפי בחירת המשפחה.

לפי החוק החדש החותמים על כרטיס תורם-אדי מבטיחים לעצמם ולבני משפחתם הקרובים קדימות בתור לקבלת איבר להשתלה באם יזדקקו בעתיד.

 

כן! ניתן להירשם לשתי המטרות במקביל

קביעת מוות על פי מות המוח היא קביעה מקובלת בארץ ובכל העולם המערבי ובארץ והיא מעוגנת בחוק מוות מוחי נשימתי התשס"ח- 2008

קביעת מוות מוחי נשימתי נעשית בכל המרכזים הרפואיים בישראל על פי נוהל אחיד ומחייב של משרד הבריאות.

מוות מוחי  נשימתי הנו הפסקה מוחלטת ובלתי הפיכה של פעילות המוח כולו לרבות תפקוד גזע המוח.

קביעת מוות מוחי נעשית על ידי שני רופאים מומחים אשר עברו הכשרה ייעודית לכך ושאינם בעלי נגיעה להשתלות.

קביעת מוות מוחי נעשית על פי מבחנים קפדניים קליניים ובדיקה מכשירנית ומפורטים בנוהל של משרד הבריאות.