| מהו פלואוריד? |
פלואוריד הינו מלח של פלואור שנמצא בטבע. הפלואוריד נמצא באופן טבעי בכל מקורות המים. ריכוז הפלואוריד במים משתנה בהתאם לאקלים ולתנאים הגאוגרפיים.
הפלואוריד הוא אחד הכימיקלים היחידים שהוכחה באופן מובהק השפעתו המיטיבה כאשר הוא נוכח במי השתייה. |
| האם קיימים מחקרים המוכיחים את יעילות ההפלרה? |
קיימים מחקרים רבים, שנערכו במקומות שונים בעולם, שהוכיחו את יעילות ההפלרה. במחקרים אלו נמצא כי הימצאות העששת וחומרתה גבוהות יותר אצל ילדים ומבוגרים, באזורים בהם, ריכוז הפלואוריד במי השתייה נמוך. כמו כן כאשר הפלירו את מי השתייה, נצפתה ירידה משמעותית של 30-50% בתחלואת עששת בקרב ילדים ומתבגרים.
יעילות ההפלרה הוכחה גם במחקרים שנערכו בישראל: במחקר שנערך על ידי הפקולטה לרפואת שיניים בהדסה בהזמנת משרד הבריאות נמצא כי באזורים מופלרים התחלואה בעששת נמוכה ב-30% לעומת אזורים לא מופלרים.
במחקר שערך איגוד רופאי הילדים בישראל נמצא כי הסיכון לאשפוזים כתוצאה מסיבוכי עששת כגון דלקות בחניכיים גבוה יותר בקרב ילדים המתגוררים באזורים לא מופלרים בהשוואה לילדים המתגוררים באזורים מופלרים. בהשוואה בין ישובים שאינם מופלרים לעומת ישובים מופלרים בהתאם לרמה הסוציואקונומית אליה משתייך הישוב, הסיכון לאשפוזים בקרב ילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות הוא פי 3.79 ומשכבות סוציואקונומיות בינוניות פי 2.35. ממצאי מחקר זה ממחישים את החשיבות הרבה של הפלרה בפרט בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות. |
| האם ההפלרה מגינה רק על ילדים? |
ילדים מפיקים את התועלת המרבית מהפלרה, שכן שיניהם נמצאות בשלבי התפתחות. להפלרה השפעה מגינה מפני עששת גם בקרב מתבגרים, מבוגרים ובעיקר קשישים. הפלרה מונעת כאב, סבל וטיפולי שיניים יקרים.
|
| האם הפלרה נהוגה במקומות נוספים בעולם? |
הפלרה נהוגה בכשלושים מדינות בעולם. ביניהן אנגליה, אירלנד, אוסטרליה, ארה"ב, ברזיל, ניו זילנד, קנדה צ'ילה ועוד. בסינגפור והונג קונג 100% מהאוכלוסייה צורכת מים מופלרים. כ-75% מאוכלוסיית ארה"ב , 50% מאוכלוסיית ניוזילנד ומרבית אוכלוסיית אוסטרליה צורכות מים מופלרים.
מאות מיליוני בני אדם צורכים מים מופלרים ברחבי העולם. יש לציין כי בחלק ממדינות העולם המים מכילים פלואוריד בריכוז מיטבי באופן טבעי ולכן אין צורך בהפלרת המים במדינות אלו. בנוסף, במדינות שבהן קיימות נורמות של שמירה על היגיינת פה קפדנית – הכוללות צחצוח שיניים יעיל פעמיים ביום או יותר, מעקב סדיר אצל רופא שיניים וכו' – הצורך בהפלרה פחות ניכר בהשוואה למדינות כמו ישראל, שבהן השמירה על היגיינת הפה לקויה בפרט בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך, קשישים והמגזר הערבי. מחקרים שנערכו בארץ הראו כי כמחצית מהילדים לא מצחצחים שיניים פעמיים ביום וכי כ-70% מהם לא מצחצחים בהתאם להמלצות.
חלק ממדינות אירופה כמו צרפת, גרמניה, ספרד ושוויץ מספקות פלואור לתושבים על ידי הפלרת המלח הנצרך לבישול ולאכילה. בישראל חלופת הפלרת המלח אינה מומלצת בשל הרצון להפחית את צריכת המלח באוכלוסייה.
|
| מהו הערך המוסף של הפלרת מי שתייה לעומת התערבויות אחרות? |
הפלרה, בניגוד להתערבויות אחרת כגון צחצוח שיניים, אינה מצריכה היענות של הציבור לפעולה כלשהי, אינה תלויה במיומנות לביצוע הפעולה, ואינה מצריכה הדרכה כלשהי. היעילות של ההתערבות מתקבלת באופן ישיר משתיית מים מופלרים. הפלרה מגינה גם על אלו שאינם מצחצחים כראוי את שיניהם.
ההפלרה מעניקה הגנה אחידה, במינון נמוך וקבוע במשך כל היום, בהתאם לתדירות השתייה של מים. ההפלרה מאפשרת לכל אחד ובכל גיל להיחשף לריכוז פלואוריד אופטימלי המגן על שיניו מפני עששת, ולכן מהווה התערבות שוויונית. הפלרה נמצאה יעילה מאוד, בפרט בקרב אוכלוסיות במצב סוציואקונומי נמוך, להן סיכון גבוה יותר לתחלואה דנטלית בהשוואה לשאר האוכלוסייה ומודעות והיענות נמוכות יותר להתערבויות מניעתיות המצריכות פעולה אקטיבית או שינוי באורח חיים כגון שמירה על היגיינת הפה, טיפול שיניים או נטילת תוספי פלואוריד. במחקרים שבדקו את ההיענות למתן פרטני של פלואוריד בצורת טיפות למשל, נמצא כי אפילו במשפחות עם מודעות גבוהה לחשיבות בפלואוריד ההיענות לא עלתה על 50%.
במחקר שנערך לאחרונה בישראל הושוו שיעורי אשפוזים כתוצאה מסיבוכי עששת בין ערים שבהן ריכוז הפלואוריד במים אופטימלי (>0.7 מג"ל) לערים בהן ריכוז הפלואוריד במים תת-אופטימלי (<0.5 מג"ל). המחקר הדגים כי בערים בהן ריכוז הפלואוריד במים היה תת-אופטימלי הסיכון לאשפוזים כתוצאה מסיבוכי עששת היה גבוה פי שתיים לעומת ערים בהן הריכוז במים היה אופטימלי. בחלוקה לפי מצב סוציואקונומי נמצא כי בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות ובינוניות הסיכון היה פי 3.8 ופי 2.35 בהתאמה, בערים עם ריכוז פלואוריד תת-אופטימלי בהשוואה לערים עם ריכוז אופטימלי. ממצאים אלו ממחישים את חשיבות ההפלרה בפרט בקרב אוכלוסיות ממעמד סוציואקונומי נמוך ובינוני.
מסיבות אלו הפלרה הוגדרה כאחד מ-10 ההישגים הגדולים בתחום בריאות הציבור על ידי המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC).
|
| כיצד הפלואוריד מגן על השיניים? |
פלואוריד מגביר את העמידות של השכבה החיצונית של השיניים מפני עששת. לפלואוריד המתקבל בהפלרה השפעה מערכתית בנוסף להשפעה המקומית: פלואוריד שנבלע והתעכל מופרש ברוק באופן מתמשך ומקנה הגנה מתמשכת, הוא משתלב ברובד השן, מקטין את היכולת של חיידקי רובד השן לייצר חומצה ובכך מקטין את הפגיעות של השיניים בסביבה חומצית. הפלרה מגינה מפני עששת גם בקרב מבוגרים, בפרט אלו הסובלים מנסיגת חניכיים שחושפת את שורשי השן לנזקי העששת. יעילות ההפלרה מתבטאת גם במניעת סיבוכי עששת, דלקות, כאבים, איבוד שיניים, שיפור איכות החיים וחיסכון של כסף רב על טיפולי שיניים יקרים.
הפלרה הינה התערבות שוויונית שיעילותה מתבטאת ביתר שאת בקרב האוכלוסייה שאמצעי מניעה וטיפול פחות נגישים עבורה: שכבות סוציואקונומית נמוכות, קשישים ומוגבלים.
|
| מדוע יש אנשים שמתנגדים להפלרה? |
ההסתייגויות הנוגעות לבטיחות ההפלרה ויעילותה קשורות בחלקן לפירוש לא נכון של ממצאי מחקרים בהם נבחנו ההשלכות הבריאותיות של ריכוזים גבוהים מאוד של פלואוריד במי השתייה, הגבוהים בהרבה מהריכוזים המצויים במים לאחר הפלרה.
דוגמה לכך הינה סקירת מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה בנושא השפעות שונות של ריכוזים גבוהים מאוד של פלואוריד על התפתחות קוגניטיבית. לאחר פרסום המחקר ובעקבות הדים רבים שהוא עורר החוקרים פרסמו הבהרה כי הסקירה לא בחנה את הסיכון של חשיפה לריכוז הפלואוריד הנמצא במים לאחר הפלרה, וכי כאשר שוקלים את הסיכונים והתועלת יש לקחת בחשבון את המינון של החשיפה.
השפעותיו של פלואוריד ככל חומר אחר תלויות במינון. גם למים או חמצן שהינם חומרים חיוניים ובהעדרם לא ניתן לקיים חיים, יש השפעות מזיקות במינונים גבוהים.
מינון הפלואוריד המיועד להפלרה חושב על ידי המומחים הגדולים בתחום בהתבסס על מיטב המחקרים שפורסמו. ארגונים רפואיים מובילים בארץ בעולם בעלי ידע מקצועי רב, כמו ארגון הבריאות העולמי, המרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) ארגוני רופאי הילדים בארה"ב ובישראל, ארגון רופאי השיניים בארה"ב ובישראל ועוד רבים, תומכים בהפלרה ומעודדים אותה.
יש המתנגדים מסיבה אידיאולוגית של חופש הבחירה של הפרט. טיעון זה הינו אחד הערכים שיש להביא בחשבון מול ערכים אחרים כגון שמירה על בריאות הציבור וצמצום פערי בריאות. כמו כן, חלק גדול מהמתנגדים על רקע זה מציגים טיעונים בדבר הנזק הבריאותי שכביכול נלווה לשתיית מים מופלרים. לאור האמור לעיל נזק זה לא הוכח.
מכיוון שההפלרה הינה תחום נחקר מאוד, לא מן הנמנע שחלק קטן מהמחקרים ימצאו ממצאים שאינם עולים בקנה אחד עם ממצאי מרבית המחקרים, וזאת בשל העובדה שהמחקרים מבוססים על ניתוח סטטיסטי שבו יש אפשרות מובנת לטעויות בשיעור מסוים של מחקרים, וכן מהסיבה שהמחקרים מבוצעים על אוכלוסיות שונות עם מאפיינים שונים, וכדומה. מן הראוי לבסס מדיניות על סמך ממצאי הרוב המכריע של המחקרים, כפי שנעשה בארץ ובמדינות רבות בעולם, ולא על פי מיעוט קטן של מחקרים.
|
| האם במהלך ההפלרה מתווספים למים חומרים מסוכנים כמו ארסן ועופרת? |
משרד הבריאות מבצע ניטור קפדני של איכות מי השתייה. על פי תוצאות ניטור זה במשך 8 שנים במי הרשת העירונית, הריכוז הממוצע של ארסן ועופרת במי השתייה, מופלרים או לא, היה מתחת לסף הרגישות של המדידה. כך שניתן להסיק ברמת ביטחון גבוהה מאוד שהפלרה אינה מהווה מקור למתכות אלו במי השתייה.
|
| מדוע חשוב למנוע עששת? |
עששת היא מחלה זיהומית בחלל הפה המהווה היום את אחת מהבעיות הבריאותיות הנפוצות ביותר בקרב ילדים ומבוגרים, והיא הסיבה העיקרית לאיבוד שיניים. בארצות הברית נמצא כי עששת שכיחה בילדים פי 5 מאסטמה ופי 7 מנזלת אלרגית.
ההשלכות של עששת כוללות כאבים, ירידה באיכות החיים, הוצאות כספיות על טיפולי שיניים יקרים ופגיעה אסתטית. לזיהומי שיניים ואיבוד שיניים השפעות מערכתיות כגון: הפרעות בתזונה (בשל אי יכולת/הגבלה בלעיסה) ופגיעה בדימוי העצמי. סיבוכי המחלה בפה יכולים אף לגרום לאשפוז ואכן בישראל מתאשפזים כל שנה מאות ילדים בשל מורסות (אבצסים) ודלקות באזור החניכיים הנובעים מסיבוכי עששת. במחקר שערך איגוד רופאי הילדים בישראל נמצא כי הסיכון לאשפוזים כתוצאה מסיבוכי עששת גבוה יותר בקרב ילדים המתגוררים באזורים לא מופלרים בהשוואה לילדים המתגוררים באזורים מופלרים. בהשוואה בין ישובים שאינם מופלרים לעומת ישובים מופלרים בהתאם לרמה הסוציואקונומית אליה משתייך הישוב, הסיכון לאשפוזים בקרב ילדים משכבות סוציואקונומיות נמוכות הוא פי 3.79 ומשכבות סוציואקונומיות בינוניות פי 2.35. ממצאי מחקר זה ממחישים את החשיבות הרבה של הפלרה בפרט בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות.
|
| האם קיימות חלופות להפלרה? |
אין חלופה המשתווה להפלרה מבחינת יעילות שוויוניות, קלות ליישום ועלות.
טבליות פלואוריד הינן יקרות, מצריכות היענות של הציבור ומאתגרות מבחינת נטילה יומיומית. כמו כן יעילותן פחותה מיעילות ההפלרה שכן החשיפה המקומית שמתקבלת מנטילתן הינה מוגבלת מאוד.
משחות שיניים ותכשירים לשטיפת פה המכילים פלואוריד טובים לחשיפה מקומית, אך אינם פועלים באופן מערכתי והחשיפה אליהם היא נקודתית, בניגוד לחשיפה למי שתייה שמתמשכת לאורך כל היום. כמו כן השימוש בהם מחייב כמובן היענות והתמדה יומיומית בצחצוח איכותי פעמיים ביום.
פלואוריד במינון גבוה לטיפול מקומי (לכה) – הטיפול ניתן ע"י איש מקצוע רפואי ולכן פחות נגיש לציבור הרחב.
|
| האם לדעתי האישית בנוגע לתכולת מי השתייה שלי אין משקל? |
איכות מי השתייה המסופקים לאוכלוסייה לא נקבעת על פי דעה של אדם זה או אחר. חשוב לציין שאין בטבע מים ללא פלואוריד כלל: במים תמיד קיים ריכוז מסוים של פלואוריד ובהפלרה מדובר בעצם בתהליך של התאמת ריכוז של חומר שנמצא באופן טבעי במים. חלק ממתנגדי ההפלרה רואים בהתערבות זו הפרה של חופש הבחירה שלהם; אך גם מניעת היתרונות של ההפלרה פוגעת בחופש הבחירה של מאות אלפי ילדים ומבוגרים שמעוניינים בה. כאמור למעלה, ניתן לסנן את הפלואוריד ממי השתייה ולכן אדם שמעדיף לשתות מים המכילים פלואוריד בריכוז נמוך יכול לסנן לשם כך את המים.
קיימות התערבויות נוספות במי השתייה שבהם לא ניתנת לציבור אפשרות בחירה, זאת מטעמי בריאות הציבור וטובת הכלל. בישראל, כל המים המסופקים בצנרת עוברים חיטוי וחלקם הגדול נדרשים לסינון ולהתפלה. מטבע הדברים, משקל טובת הציבור בסוגיה עולה ובשלב מסוים גובר על דעת היחיד – כאשר השאלה על הפרק היא בריאות הציבור. דוגמה לכך היא הוספת כלור למים על מנת לחטאם ולמנוע התפתחות של מחוללי מחלות. ניתן להקביל זאת להפלרה שנעשית ממניעים דומים. האם גם במקרה זה מדובר בהפרה של חופש הבחירה? האם עיקרון חופש הבחירה גובר על שמירה על בריאות הציבור?
קיימות דוגמאות רבות לכך שהחלטות מתקבלות על סמך טובת הכלל, למרות התנגדות של יחידים, בפרט בהתערבויות בהן הסיכון ליחיד מזערי או לא קיים כלל, כדוגמת: חובת חבישת קסדה בזמן נהיגה על אופנוע, חובת חגירת חגורת בטיחות בזמן נסיעה ברכב, איסור עישון במקומות ציבוריים ועוד.
בחירה בהיעדר הפלרה, לא מאפשרת למי שמעוניין בכך לקבל מים מופלרים. בהיעדר הפלרה ברמה מרכזית, לא קיימת אפשרות להפלרה למי שמעוניין בכך. למעט ביישובים בודדים, החלטה על הפלרה ברמה מקומית אינה מעשית. זאת מכיוון שמרבית המדינה מקבלת מים ממערכות מרכזיות כמו המוביל הארצי או ממתקני ההתפלה, ולא ניתן לכוון את מינון הפלואוריד בהתאם לרצון רשות מקומית זו או אחרת.
הפלרה נבחרה על ידי המרכז לבקרת מחלות האמריקאי לאחת מ-10 ההתערבויות היעילות ביותר בתחום בריאות הציבור במאה ה-20 . מדובר בהתערבות בטוחה ושוויונית ולכן היא מהווה את טובת הכלל כפי שהוכח במחקרים רבים.
|
| באילו מים להשתמש להכנת תמ"ל (תחליפי חלב) לתינוקות? |
ניתן להשתמש במים מופלרים להכנת פורמולות מזון לתינוקות. עם זאת, במידה והתינוק ניזון אך ורק מפורמולות אלו, ניתן להכין חלק ממנות הפורמולה עם מים דלי פלואוריד.
לגבי תינוקות יונקים: כמות הפלואוריד הנמצאת בחלב אם, נמוכה ואינה יכולה לגרום לפלואורוזיס לתינוק, גם כאשר האם שותה מים מופלרים.
|
| באילו משחות שיניים יש לצחצח שיניים? |
יש להבריש את השיניים עם משחות שיניים שמכילות פלואוריד בריכוז המתאים לגיל. יש להימנע ממתן משחות עתירות פלואוריד לתינוקות וילדים שלא יודעים לירוק היטב ועשויים לבלוע את המשחה. לאור זאת לילדים מתחת גיל שנתיים יש לצחצח שיניים במשחת שיניים ללא פלואוריד. מגיל שנתיים עד שש שנים יש למרוח על המברשת כמות קטנה של משחה מותאמת לילדים ולהשגיח על הילד בזמן הצחצוח, או לסייע לו לצחצח שיניים ביעילות. מגיל 6 ומעלה, ניתן להשתמש במשחת שיניים למבוגרים.
|
| האם ההפלרה בטוחה? |
השפעותיו של פלואוריד ככל חומר אחר תלויות במינון. גם למים או חמצן שהינם חומרים חיוניים ובהעדרם לא ניתן לקיים חיים, יש השפעות מזיקות במינונים גבוהים.
הפלרה הינה התערבות בטוחה מאוד. הרוב המכריע של המחקרים שבחנו את הנושא מאז ראשית ההפלרה בארה"ב בשנת 1945 בקרב אוכלוסיות שונות ובתקופות שונות, לא מצאו סיכונים בריאותיים בחשיפה למים מופלרים. ריכוז הפלואוריד הבטוח לאדם ולסביבה במי השתייה, מבוסס על ממצאי מחקרים אלו ועל ניסיונם הרב של המומחים העולמיים בתחום.
תופעת הלוואי העיקרית הנקשרת להפלרה הינה פלאורוזיס המתבטאת ככתמים על גבי השיניים ותלויה במינון, בגיל ובמשך החשיפה. בריכוזי ההפלרה שהיו נהוגים בישראל הסיכון לפלאורוזיס נמוך מאוד.
במחקרים מסוימים נמצא כי חשיפה לריכוזים גבוהים של פלואור במי שתייה (מעל 4 מיליגרם לליטר) מעלה את הסיכון לשברים בקרב אנשים רגישים, אך חשיפה לריכוזים יותר נמוכים (1 מיליגרם לליטר) מורידה את הסיכון. לשם השוואה, ריכוז הפלואוריד שיימצא במים לאחר הפלרה יעמוד על 0.7 מג"ל, נמוך משמעותית וברמה בטוחה.
הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית קבעה כי הפלרת מי שתייה מגנה לא רק מפני עששת בילדים אלא גם עשויה להגן מפני שברים בקרב מבוגרים.
במחקר שנערך בקרב נשים מבוגרות בארצות הברית נמצאה ירידה בסיכון לשברים במפרק הירך ובחוליות, כתוצאה מצריכה של מים מופלרים.
להלן קישור לאתר שמרכז את הבעת התמיכה הגורפת בהפלרה מטעם ארגוני בריאות מובילים בעולם:
http://ilikemyteeth.org/fluoridation/health-experts-on-fluoride/
מכיוון שההפלרה הינה תחום נחקר מאוד, לא מן הנמנע שחלק קטן מהמחקרים ימצאו ממצאים אחרים מהממצאים הנ"ל, וזאת בשל העובדה שהמחקרים מבוססים על ניתוח סטטיסטי שבו יש אפשרות מובנת לטעויות בשיעור מסוים מהמחקרים, וכן מהסיבה שהמחקרים מבוצעים על אוכלוסיות שונות עם מאפיינים שונים, וכדומה. מן הראוי לבסס מדיניות על סמך ממצאי הרוב המכריע של המחקרים, כפי שנעשה בארץ ובמדינות רבות בעולם, ולא על פי מיעוט קטן של מחקרים.
|
| מהו החומר המוסף בזמן הפלרת המים בישראל? |
בתהליך ההפלרה, קרי התאמת ריכוז מיטבי של פלואוריד במים, מוספת למים חומצה פלואורו-סיליצית (H2SiF6), שעומדת בתקנים הבינלאומיים והישראלים המחמירים. חומר זה נמצא בשימוש נרחב בארה"ב ובאירופה כתוסף בתהליך ההפלרה.
עצם היות המוצר חומצה אינו מעיד על כך שמדובר בחומר "מסוכן". ישנן חומצות רבות שהן חיוניות לתזונה שלנו, ונצרכות על ידינו ברמה יום-יומית כגון חומצה אסקורבית (ויטמין C), חומצה פולית וחומצות אמינו.
חשוב לציין כי פלואוריד נמצא באופן טבעי, בריכוזים שונים, בכל מקורות המים. הפלואוריד הנוצר בתהליך ההפלרה זהה ליון הטבעי. כאשר פלואוריד מוסף בתנאים מבוקרים למים עניים בפלואוריד, התועלת הדנטאלית זהה לזו המושגת מצריכת מים המכילים ריכוז פלואוריד מיטבי באופן טבעי |
| מה אוכל לעשות אם אני לא מעוניין/נת לשתות מים מופלרים? |
ניתן להשתמש במערכות לסינון מים כדוגמת מערכות סינון המבוססות על קיטור המרחיקות את החלק הארי מתכולת הפלואוריד במים , או מערכות סינון המבוססות על עקרון אוסמוזה הפוכה המרחיקות 65-95% מתכולת הפלואוריד במים.
מסננים המבוססים על פחם פעיל מרחיקים כ- 10% מהפלואוריד, להוציא את המסננים שמכילים תחמוצת אלומיניום אשר ביכולתם להרחיק עד כ-80% מתכולת הפלואוריד במים.
|
| האם צריכה של מי שתייה מופלרים מעלה את הסיכון לשברים או השפעות אחרות על העצמות? |
מחקרים מצאו כי חשיפה לריכוזים נמוכים (1 מיליגרם לליטר) מורידה את הסיכון לשברים. במחקרים מסוימים נמצא כי חשיפה לריכוזים גבוהים של פלואור במי שתייה (מעל 4 מיליגרם לליטר) מעלה את הסיכון לשברים בקרב אנשים רגישים. ריכוז הפלואוריד שיימצא במים לאחר הפלרה יעמוד על 0.7 מג"ל, הרבה פחות מהרמה שעלולה לגרום לנזק כלשהוא. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית קבעה כי הפלרת מי שתייה מגנה מפני עששת בילדים ואף עשויה להגן מפני שברים בקרב מבוגרים.
|
| האם צריכה של מי שתייה מופלרים מעלה את הסיכון לחלות בסרטן? |
בספרות הרפואית מתוארים מחקרים אשר בחנו את הקשר בין הפלרה לתחלואה בסרטן. יש להדגיש כי מרביתם לא מצאו קשר בין הפלרה ותחלואה בסרטן. מיעוט המחקרים שבהם נמצא קשר לא היו באיכות מספקת כדי לשלול הטיות אפשרויות, ובוודאי לא להתווית מדיניות השוללת הפלרה. העמדה של הסוכנות הבינלאומית למחקר על סרטן של ארגון הבריאות העולמי ושל הועדה המדעית לסיכוני בריאות וסביבה של הקהילה האירופאית, הינה כי המחקרים האפידמיולוגיים הקיימים אינם תומכים בקשר בין הפלרת מי שתייה וסרטן בכלל או סרטן העצם בפרט.
|
| האם צריכה של מי שתייה מופלרים פוגעת בהתפתחות הקונטיבית של ילדים? |
יש להדגיש כי בריכוזים הנמצאים במים לאחר הפלרה, לא קיים סיכון בריאותי מסוג זה ואילו התועלת ברורה.
במחקרים מסוימים הודגם קשר בין מינונים גבוהים מאוד של פלואוריד במי השתייה להשפעות שונות על התפתחות קוגניטיבית. ממצא זה לא נתמך במחקרים על מינון המקובל לאחר הפלרה. למשל, מחקר שנערך לאחרונה בניו זילנד לא מצא קשר בין חשיפה לפלואוריד, כולל מגורים באזורים מופלרים בילדות מוקדמת, לבין מנת משכל בילדות לאורך מעקב של 38 שנים.
|
| האם צריכה של מי שתייה מופלרים גורמת לשיבוש במערכת ההורמונלית? |
במחקרים שבחנו את ההשפעות של פלואוריד על מערכת הרבייה בריכוזים המצויים לאחר הפלרה לא נמצאה השפעה מזיקה על פוריות בקרב גברים או נשים.
מרבית המחקרים שבחנו את השפעת פלואוריד על בלוטת התריס, יותרת התריס ובלוטת האצטרובל הדגימו השפעה בריכוזים גבוהים (2-4 מיליגרם לליטר). נדגיש כי ריכוז הפלואור בו יעשה שימוש בארץ הוא 0.7 מג"ל במים לאחר הפלרה.
במחקר שפורסם לאחרונה הודגמה היתכנות לקשר בין צריכת מים המכילים ריכוזי פלואוריד נמוכים יחסית לתת פעילות של בלוטת התריס. עם זאת מדובר במחקר אחד מני רבים, שמבחינה מתודולוגית נתון להטיות רבות ולכן אינו יכול לבדו להוות בסיס לקביעת מדיניות.
|
