| מהי מחלת החצבת? | | מחלת החצבת הינה מחלה הנגרמת על ידי נגיף החצבת (Measles virus). המחלה מועברת ישירות מאדם לאדם. דרכי ההדבקה הן על ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה או שהייה בחדר החולה . חצבת מדבקת מאוד, לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה, יש סיכון של כ- 90% להידבק! | | מהם סימני המחלה? | | המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה. התפרחת מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן גם שמה של המחלה. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה . | | מהם הסיבוכים האפשריים של המחלה? | | המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח. סיבוך נדיר מאד היכול להופיע כ - 10 שנים אחרי הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת התדרדרות שכלית ופרכוסים. הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. 1-3 ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה. | | כיצד ניתן למנוע תחלואה? | | מומלץ להתחסן כנגד המחלה, בהתאם להנחיות משרד הבריאות. במידה ואדם שאינו מחוסן כנגד הנגיף נחשף למחלה, קבלת חיסון בתוך 72 שעות מהחשיפה עשויה להגן בחלק מהמקרים כנגד התפתחות המחלה, או להקל בחומרת המחלה. במקרים מסוימים בהם אנשים שנחשפו למחלה אינם יכולים לקבל חיסון כנגד הנגיף, מומלץ מתן נוגדנים. | | מהו גורם המחלה? | | המחלה נגרמת על ידי נגיף החצבת, השייך למשפחת - Paramyxovirus. | | איפה יש היום התפרצויות של חצבת בעולם? | מחלת החצבת מתפשטת באירופה. מתחילת שנת 2016 דווחו באירופה מעל 6,000 מקרים ב- 30 מדינות. מומחים מעריכים כי יש הרבה יותר מקרים מאלה שדווחו. מסתמן כי ב- 2017 ההתפרצות מתרחבת בחלק מהמדינות. ידועה תחלואה באפריקה, בדרום מזרח אסיה ובמערב האוקיינוס השקט. דווחו התפרצויות בארה"ב, קנדה ובאוסטרליה. | | מי חולה בחצבת? | | רובם המכריע של החולים אינם מחוסנים כנדרש כנגד חצבת. | | למי מומלץ להתחסן? | באופן עקרוני, משרד הבריאות ממליץ לכל נוסע לחו"ל שלא חלה בחצבת ולא קיבל את החיסון לוודא קבלת שתי מנות חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת, על פי הפירוט הבא:
אנשים שחלו בעבר במחלה, וכן ילידי 1956 או מבוגרים יותר, נחשבים מחוסנים ואינם צריכים לקבל חיסון.
• לילידי ישראל 1957-1970, שלא חלו בעבר בחצבת, מומלץ להשלים קבלת 2 מנות חיסון נגד חצבת בהפרש של 4 שבועות לפחות זו מזו.
• לילידי ישראל 1977-1971- שחוסנו על פי שגרת החיסונים שאז כללה מתן מנת חיסון אחד, ולא חלו בעבר בחצבת, מומלץ להשלים קבלת מנת חיסון אחת נגד חצבת.
• ילידי ישראל משנת 1978 ואילך שחוסנו על פי שגרת החיסונים אמורים להיות מחוסנים בשתי מנות, ועל כן אין צורך בהשלמת חיסונים נגד חצבת.
• משרד הבריאות ממליץ לתינוקות בני 6-11 חודשים הנוסעים לחו"ל לקבל מנת חיסון אחת נגד חצבת. מנה זו לא תיספר במסגרת שגרת חיסוני הילד.
בכל מקרה בו לא ניתנו חיסוני הילדות על פי שגרת החיסונים מכל סיבה שהיא (עולים חדשים, סירוב הורים וכד'), יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בהשלמת חיסונים נגד חצבת.
על אף האמור לעיל, לאור העומס על מרפאות חיסונים משרד הבריאות החליט לתעדף בשלב זה את מתן חיסון חצבת לנוסעים ל-7 המדינות בהן גבוהה במיוחד התחלואה בחצבת בחודשים האחרונים: רומניה, איטליה, גרמניה, בלגיה, צרפת, פולין, אוקראינה אשר נותרו להם 10 ימים לפחות עד לנסיעה, ולא קיבלו אף מנה של חיסון בעבר, כדלקמן:
• לילידי ישראל בשנים 1957-1970, שלא חלו בעבר בחצבת, מומלץ לקבל בשלב זה מנה אחת של חיסון נגד חצבת.
• ילידי ישראל משנת 1971 -1977 שחוסנו על פי שגרת החיסונים אינם צריכים להתחסן בשלב זה במנת חיסון נוספת נגד חצבת.
• לתינוקות בני 6-11 חודשים מומלץ לקבל מנת חיסון אחת נגד חצבת. מנה זו לא תיספר במסגרת שגרת חיסוני הילד.
• בשלב זה אין צורך להקדים קבלת מנה שניה של חיסון נגד חצבת לילדים שקיבלו מנת חיסון אחת ונחשבים כמחוסנים לגילם.
| | כמה חולים יש בישראל? | | בשנת 2016 התקבלו במשרד הבריאות דיווחים על 8 חולים בחצבת בישראל, ומאז תחילת 2017 עד סוף יוני 2017, התקבלו במשרד הבריאות דיווחים על 15 חולים בחצבת. ארגון הבריאות העולמי, מגדיר את ישראל כמדינה הנמצאת במצב של ביעור (אלימינציה) של מחלת החצבת מאז שנת 2014. יחד עם זאת, לארץ מגיעים חולים שנדבקו בחו"ל, ויכולים לגרום להתפרצויות של המחלה למרות הכיסוי החיסוני הגבוה. עם זאת, המחלה לא צפויה להתפשט לממדים נרחבים בשל הכיסוי החיסוני הגבוה. | | איך נוסעים לאזורים עם תחלואה יכולים להתגונן? | לפני נסיעה לחו"ל מומלץ להשלים התחסנות כנגד חצבת, בהתאם להנחיות משרד הבריאות.
אם במהלך השהיה בחו"ל נחשפת לנגיף, יש להתייעץ עם לשכת הבריאות המקומית לגבי הצורך בקבלת טיפול מונע. | | האם מי שקיבל חיסון יכול להידבק ולחלות במחלה? | | יעילות החיסון במניעת חצבת הינה גבוהה מאד (כ- 95% לאחר מנה אחת) אולם אינה מוחלטת. חיסון כנגד הנגיף הוא האמצעי היעיל ביותר הקיים כיום למניעת תחלואה במחלה. באנשים שחוסנו ויחלו בכל זאת במחלה, המחלה צפויה במרבית המקרים להיות קלה יותר. | | באילו גילאים ניתן החיסון? | החיסון ניתן במסגרת שגרת החיסונים בישראל בגיל 12 חודשים ואילך ובכיתה א' -סה"כ 2 מנות חיסון.
כמו כן, מטיילים הנוסעים לחו"ל ואנשים שלא קיבלו את החיסון במסגרת שגרת החיסונים ומעוניינים בכך, יכולים להתייעץ עם הרופא המטפל או עם רופא/אחות במרפאת מטיילים לגבי אפשרות לקבלת החיסונים במסגרת מרפאות המטיילים בארץ.
| | למי מומלץ לא לקבל חיסון נגד חצבת? | אין לתת את החיסון במקרה של מחלת חום חדה, כאשר הופיעה תגובה חמורה לאחר מנת חיסון קודמת, כאשר ידוע על רגישות לאחד ממרכיבי התרכיב (למשל neomycin), לאנשים עם דיכוי חיסוני חמור, לנשים בהריון, ולאנשים עם אי סבילות תורשתית לפרוקטוז.
לנשים המקבלות תרכיב חיסון מסוג חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח, מומלץ שלא להכנס להריון במשך חודש לאחר קבלת החיסון.
| | למי מומלץ להתחסן? | משרד הבריאות ממליץ לכל נוסע לחו"ל שלא חלה בחצבת ולא קיבל את החיסון לוודא קבלת שתי מנות חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת
- אנשים שחלו בעבר במחלה, וכן ילידי 1956 או מבוגרים יותר, נחשבים מחוסנים מהמחלה ואינם צריכים להתחסן.
- לילידי ישראל 1957-1970, שלא חלו בעבר בחצבת, מומלץ להשלים קבלת 2 מנות חיסון נגד חצבת בהפרש של 4 שבועות לפחות זו מזו.
- לילידי 1971-1977 ילידי הארץ שחוסנו על פי שגרת החיסונים שאז היתה מתן מנת חיסון אחד, ולא חלו בעבר בחצבת, מומלץ להשלים קבלת מנת חיסון אחת נגד חצבת.
- ילידי ישראל משנת 1978 ואילך שחוסנו על פי שגרת החיסונים אמורים להיות מחוסנים בשתי מנות, ועל כן אין צורך בהשלמת חיסונים נגד חצבת.
- משרד הבריאות ממליץ לתינוקות בני 6-11 חודשים הנוסעים לחו"ל לקבל מנת חיסון אחת נגד חצבת. מנה זו לא תיספר במסגרת שגרת חיסוני הילד.
- בכל מקרה בו לא ניתנו חיסוני הילדות על פי שגרת החיסונים מכל סיבה שהיא (עולים חדשים, סירוב הורים וכד'), יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי הצורך בהשלמת חיסונים נגד חצבת.
| | בתוך כמה זמן משפיע החיסון? | | בדומה לחיסונים אחרים, תגובה חיסונית מספקת מושגת בדרך כלל שבועיים לפחות ממועד קבלת החיסון. | | הנסיעה שלי בעוד מספר ימים.האם עדיין מומלץ להתחסן? | באופן עקרוני, כן. אמנם לוקח זמן עד שמתפתחת חסינות, קבלת החיסון מהווה ההגנה הטובה ביותר שיש. עובדה שמתן חיסון מיד לאחר החשיפה למחלה יכול למנוע תחלואה.
לאור העומס על מרפאות החיסונים, משרד הבריאות החליט לתעדף בשלב זה את מתן חיסון חצבת לנוסעים אשר נותרו להם 10 ימים לפחות עד לנסיעה.
| | האם מותר להקדים את חיסון הילד לפני גיל שנה? | באופן עקרוני, משרד הבריאות ממליץ לתינוקות בני 6-11 חודשים הנוסעים לחו"ל לקבל מנת חיסון אחת נגד חצבת. מנה זו לא תיספר במסגרת שגרת חיסוני הילד.
לאור העומס על מרפאות החיסונים, משרד הבריאות החליט לתעדף בשלב זה את מתן חיסון חצבת לתינוקות בגילאי 6-11 חודשים הנוסעים לרומניה, איטליה, גרמניה, בלגיה, צרפת, פולין, אוקראינה, אשר נותרו להם 10 ימים לפחות עד לנסיעה. | | למה אני צריך לקבל גם אדמת וחזרת (ולעתים גם אבעבועות רוח) באותו זריקה? | | החיסונים הזמינים בישראל כנגד חצבת הינם חיסונים משולבים כנגד חצבת-חזרת-אדמת או חצבת-חזרת-אדמת-אבעבועות רוח. לא ניתן להתחסן בישראל כנגד נגיף החצבת בלבד. | | האם מומלץ שאבטל את הנסיעה שלי לאזורים בעולם בהם ישנה התפרצות חצבת? | | אין מניעה מלהגיע לאזורים בעולם בהם ישנה התפרצות חצבת. עם זאת, משרד הבריאות ממליץ לכל נוסע לחו"ל להתחסן כנגד חצבת בהתאם להנחיות משרד הבריאות.לגבי אנשים שעברו השתלת מח עצם בשנתיים האחרונות, מומלץ להמנע בשלב זה מנסיעה למדינות רומניה, איטליה, גרמניה, בלגיה, צרפת, פולין, אוקראינה. לגבי הנוסעים לשאר המדינות, משרד הבריאות יפרסם המלצות בהקדם. | | איפה ניתן לקבל את החיסון נגד חצבת? | - תינוקות בגיל חצי שנה עד שנה, יקבלו חיסון בתרכיב MMR בתחנות טיפות חלב ללא תשלום.
- בני 18 שנים ומעלה, יקבלו חיסון בתשלום מלא, במרפאות המטיילים.
| | אינני יודע אם חליתי או חוסנתי. איך יודעים אם מומלץ לי להתחסן? | מי שנולד לפני 1957, או נולד בישראל משנת 1978 ואילך, נחשב מחוסן.
באופן עקרוני, למי שנולד משנת 1957 עד 1977 כולל ,ולא חלה בחצבת, מומלץ לקבל חיסון. אם קיבלת מנה אחת בעבר, יש להשלים עוד מנה. אם אף פעם לא קיבלת חיסון, מומלץ לקבל 2 חיסונים בהפרש של לפחות 4 שבועות ביניהם.
על אף האמור לעיל, לאור העומס על מרפאות חיסונים משרד הבריאות החליט לתעדף בשלב זה את מתן חיסון החצבת לנוסעים לרומניה, איטליה, גרמניה, בלגיה, צרפת, פולין, אוקראינה, אשר נותרו להם 10 ימים לפחות עד לנסיעה, כדלקמן:
• לילידי ישראל בשנים 1957-1970, שלא חלו בעבר בחצבת, ונוסעים למדינות אלו, מומלץ לקבל בשלב זה מנה אחת של חיסון נגד חצבת.
• ילידי ישראל משנת 1971 -1977 שחוסנו על פי שגרת החיסונים אינם צריכים להתחסן במנה נוספת בשלב זה.
• לתינוקות בני 6-11 חודשים הנוסעים למדינות אלו, מומלץ לקבל מנת חיסון אחת נגד חצבת. מנה זו לא תיספר במסגרת שגרת חיסוני הילד.
| | אולי חליתי בחצבת. האם אני צריך להתחסן? | אם חלית בוודאות בחצבת בעבר, אתה נחשב מוגן. אבל כיוון שקשה לקבוע על פי זכרון
בלבד אם חלית, אנו ממליצים שרק מי שיש לו תיעוד על המחלה בעבר יחשב כמחוסן. | | אינני יודע אם חליתי או חוסנתי. איך יודעים אם מומלץ לי לקבל חיסון? | • מי שנולד לפני 1957 נחשב מחוסן.
• עקרונית, למי שנולד משנת 1957 עד 1977 כולל, ולא חלה בחצבת, מומלץ לקבל חיסון. אם קיבלת מנה אחת בעבר, יש להשלים עוד מנה. אם אף פעם לא קיבלת חיסון, מומלץ לקבל 2 חיסונים בהפרש של לפחות 4 שבועות ביניהם.
מי שנולד בישראל משנת 1978 ואילך אמור להיות מחוסן בשתי מנות ברווח זמן של 4 שבועות לפחות בין המנות. | | מי נחשב מחוסן נגד חצבת? | 1. מי שיש לו תיעוד על קבלת שתי מנות של החיסון, ברווח זמן של 4 שבועות לפחות בין המנות שניתנו אחרי גיל 12 חודשים.
על אף האמור לעיל, לאור העומס על מרפאות חיסונים משרד הבריאות החליט לתעדף בשלב זה את מתן חיסון החצבת לנוסעים לרומניה, איטליה, גרמניה, בלגיה, צרפת, פולין, אוקראינה, אשר נותרו להם 10 ימים לפחות עד לנסיעה, כדלקמן:
• לילידי ישראל בשנים 1957-1970, שלא חלו בעבר בחצבת, ונוסעים למדינות אלו, מומלץ לקבל בשלב זה מנה אחת בלבד של חיסון נגד חצבת.
• ילידי ישראל משנת 1971 -1977 שחוסנו על פי שגרת החיסונים אינם צריכים להתחסן במנה נוספת בשלב זה. 2. מי שיש בידו תיעוד רפואי על מחלה בעבר, אשר אובחנה אבחון קליני ומעבדתי .
יודגש כי אין המלצה לביצוע בדיקת כייל נוגדנים נגד חצבת לשם בירור מצב החיסון ואין להסתמך על כייל נוגדנים לשם קביעת המצב החיסוני.
|
|
|
|
