שאלות נפוצות

סל השירותים כולל טיפולי מונעים ומשמרים לפי הפירוט הבא:

• בדיקה תקופתית על ידי רופא - פעם בשנה (פעם שניה באותה שנה ע"פ שיקול דעת רפואי)
•  בדיקות שגרה ומעקב כחלק מטיפול רפואי
• יעוץ והכנת תוכניות טיפול - פעם בשנה
• צילומי רנטגן במהלך טיפול
• זוג צילומי נשך   - במסגרת בדיקה תקופתית
• הדרכה בהיגיינה אורלית - עד פעמיים בשנה
• הסרת אבנית - פעם בשנה
• טיפול מניעה באפליקציה מקומית
• איטום חריצים וחרירים
• עזרה ראשונה
• שחזורים מאמלגם ומחומרים מרוכבים
• טיפול מוך השן במשנן הנשיר והקבוע (כולל טיפול שורש)
• מבנים (יצוקים ומידיים)
• כתרים טרומיים בשיניים אחוריות וקדמיות
• עקירה (לרבות עקירה כירורגית)
• שומר מקום לאחר עקירה
• שימוש בסדציה/גז צחוק
• טיפולי שיניים בהרדמה לילדים עד גיל 5 הסובלים מעששת ילדות מוקדמת
  

​מדובר בקשישים שמוגבלים בתפקודם בפעולות היום-יום וזקוקים לעזרת הזולת בפעולות כגון אכילה, הלבשה, שליטה על ההפרשות, הליכה וכדו'. בנוסף למוגבלות התפקודית בקרב, קשיש נזקק סיעוד סובל לרוב ממחלות כרוניות.

כאשר קשיש הופך להיות סיעודי המדינה מסייעת בטיפול הרפואי והתפקודי באמצעות רשויות מטעמה (בריאות, רווחה, ביטוח לאומי וכד'), הן בהיבט של מימון והן בהיבט של אספקת השירות.

כיסוי ביטוחי מצומצם

• לא כל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד זכאית לקבל השתתפות מהמדינה במימון הוצאותיה.
• אלה שמקבלים סיוע במימון טיפול סיעודי-רפואי בקהילה מקבלים השתתפות מעטה מהמדינה ביחס לצרכיהם ובאיכות לא מספקת עקב חוסר רצף טיפולי ובקרה לא מספקת.
• הזכאות של הקשיש לסיוע בפעולות היום-יום באמצעות מטפל סיעודי אינה מעוגנת בחקיקה במונחים של שעות סיעוד אלא במונים כספיים, הצמודים למדד שאינו מבטא את ההתייקרויות הצפויות בשירותי הסיעוד - תוצאה עתידית לאורך השנים היא שחיקת כוח הקנייה של הגמלה והוצאה גדלה והולכת של משק הבית.
  

מבנה וארגון השירותים לקוי

• האחריות למימון ולאספקת השירותים לקשישים נזקקי סיעוד מפוצלת בין מספר רב של רשויות וגורמים מטפלים. אין הגדרה ברורה של תחומי אחריות, אין רצף טיפולי, אין אחידות בקריטריונים ובפני כל רשות צריכה המשפחה להציג מחדש הוכחות לזכאות, קיימים קשיים בבקרה אחר נותני השירות ואין מידע מרוכז אשר נגיש למשפחות.
• התמריצים הקיימים כיום בפני הרשויות המטפלות (קופות חולים, ביטוח לאומי וכד') פועלים בכיוון הפוך מהרצוי. אין עידוד להשקעה במניעה, שיקום ושימור בקהילה כל עוד הדבר ניתן.
• קשישים נזקקי סיעוד מתאפיינים בדרך כלל בריבוי תחלואה כרונית ורמה גבוהה של מוגבלות. הטיפול בהם צריך להתבצע על ידי צוות רב תחומי שירוכז בידי גורם מתאם ומבקר (case manager).

נטל כבד על משקי הבית

• המצב הנוכחי מטיל על משקי הבית נטל כלכלי ורגשי שקשה מאוד לעמוד בו לאורך זמן.
• בן המשפחה המוגדר כתומך/מטפל עיקרי נאלץ פעמים רבות לעזוב את מקום עבודתו או להפסיד ימי עבודה כדי לסייע בטיפול בקשיש. ממחקרים שבוצעו בישראל נמצא, שקריסת התומך העיקרי היא אחד הגורמים העיקריים לאשפוז ולהידרדרות של הקשיש. מדינות רבות משקיעות בתמיכה ושימור התומך העיקרי. בישראל מוערכת הפגיעה למשק בגין הפסד ימי עבודה של תומכים שכאלה בכחצי מיליארד ₪ לשנה.
  

• ​קביעת גורם אחד שנושא באחריות הכוללת (accountability).
• כיסוי לכל אוכלוסיית הקשישים נזקקי הסיעוד, בהיקף ראוי ובר קיימא לאורך שנים (sustainability).
• הגברת יעילות מערך אספקת השירותים הרפואיים-סיעודיים.
• הקטנת הנטל על משקי הבית והעצמת יכולת ההתמודדות של המשפחה עם הנטל.
• תכנון והיערכות ארוכי-טווח.

• כל תושב במדינת ישראל זכאי לשירותי בריאות.
• כל תושב שמלאו לו 18 שנים, חייב להירשם כחבר בקופת חולים, לפי בחירתו. אין כל הגבלה ברישום לקופת חולים, לרבות בשל גיל או מצב בריאותי.
• כל מבוטח זכאי לקבל באמצעות קופת החולים בה הוא חבר את מלוא השירותים הקבועים בסל שירותי הבריאות.
• השירותים הרפואיים הכלולים בסל שבחוק, יינתנו לפי שיקול דעת רפואי, באיכות סבירה, בתוך זמן סביר ובמרחק סביר ממקום מגוריו.
• כל מבוטח זכאי לקבל את שירותי הבריאות תוך שמירה על כבודו, פרטיותו והסודיות הרפואית שלו.
• כל מבוטח זכאי להגיש תלונות נגד קופת החולים - לאחראי לבירור תלונות החברים בקופה. כמו כן, זכאי כל מבוטח לקבול נגד קופת החולים ונותני שירותיה, עובדיה או כל מי שפועל מטעמה, לנציבות הקבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
• קופת חולים לא תגביל ולא תשלול זכותו של המבוטח לפנות לערכאות (הערכאה המוסמכת לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי הינה בית הדין האזורי לעבודה).

• לאחר הלידה ההנקה מסייעת לכיווץ הרחם ולהפחתת הדימום.
• ההנקה מחזקת את הקשר בין האם לתינוקה (מההיבט של האם).
• ההנקה מסייעת בניצול נכון של רקמת השומן ולכן חזרה למשקל שלפני ההיריון.
• ההנקה מספקת הגנה ומפחיתה את הסיכון לחלות בעתיד בסרטן השד ובסרטן השחלות.

• ההנקה מחזקת את הקשר בין התינוק לאמו (מההיבט של התינוק).
• ההנקה מסייעת לגדילה תקינה.
• ההנקה מחזקת את מערכת החיסון של התינוק ומסייעת בהגנה מפני מחלות כגון דלקות אוזניים, שלשולים, אלרגיות ועוד.
• ההנקה מפחיתה את הסיכון ל"מות עריסה".
• ההנקה מפחיתה את הסיכון להשמנה בהמשך החיים ולמחלות הקשורות בהשמנה כגון סוכרת ולחץ דם גבוה.
  

על מנת להיות זכאי לקבלת הרשאה בהיפנוט עלי:

• להיות תושב ישראל
• להיות רופא, רופא שיניים או פסיכולוג מומחה***
• לסיים לימודי היפנוט מוכרים ולעמוד בבחינות שהמנהל * הכיר בהן.
  

• איבחון או טיפול רפואי
• איבחון או טיפול פסיכולוגי
• מחקר מדעי
• הוראה מדעית בתחום ההיפנוזה
• רענון זיכרון במהלך חקירה משטרתית או בטחונית.
  

• שהמטפל הינו בעל רשיון להיפנוט מטעם משרד הבריאות
• שתחום מומחיותו (הרפואית או הפסיכולוגית) כוללת טיפול בבעיה ממנה אני סובל

השימוש בבקבוקי פלסטיק לתינוקות, אינו מזיק לבריאות, כאשר הבקבוקים שלמים
ללא שריטות, קרעים, סדקים וכמו כן אינם בלויים. אין לשפוך מים רותחים לבקבוקי
פלסטיק, לצורך הכנת מזון לתינוקות. כמו כן, לגבי מוצצים ונשכנים לתינוקות,
העלולים גם הם להכיל מרכיבי פלסטיק, לא מומלץ להשתמש בהם כאשר
הם שרוטים, קרועים או בלויים.

משרד הבריאות ממליץ להורים לא להשתמש בבקבוקי פלסטיק לתינוקות,
לתקופה העולה על שנה. משרד הבריאות שב ומזכיר להורים כי המזון המומלץ
לתינוק הוא הנקה בלעדית עד גיל חצי שנה ותוספות מזון לאחר מכן.

​

לאחרונה פרסמו רשויות הבריאות של קנדה ושל ארצות הברית טיוטת דוחות מדעיים
העוסקים בהשפעות בריאותיות אפשריות כתוצאה מחשיפה לחומר הכימי ביספינול A.
החומר ממנו מיצרים פלסטיק קשיח. במחקרים שבוצעו עם חולדות ומכרסמים נצפו
השפעות על המערכת ההורמונלית ועל מערכת הרבייה, כתוצאה מהחשיפה לחומר זה.
בטיוטת הדוחות נכתב, כי אין ביכולתם לקבוע באופן חד משמעי, האם יש או אין סיכון
כתוצאה מחשיפת אוכלוסיה לביספינול.


ממשלת קנדה החליטה לפעול למזעור החשיפה לחומר זה, בקרב תינוקות
עד גיל 18חודשים. ממשלת קנדה מתכוונת לאסור את היבוא, השיווק והפרסום
של בקבוקים לתינוקות המכילים ביספינול A, במידה ולא יתגלה מידע הסותר
את טיוטת הדוחות.
​

קשישים עשויים להיות מופנים למיסוד במגוון רחב של תפקודים,
ולסוגי מוסדות שונים בהתאם:

• קשישים שתפקודם מדורג כעצמאים או תשושים, מופנים למעונות
  המיעודים עבורם,  ברישוי ובפיקוח משרד העבודה והרווחה.
  
• קשישים שתפקודם מדורג כסיעודיים או תשושי נפש, מופנים
  למוסדות המיועדים עבורם, ברישוי ובפיקוח משרד הבריאות.
  
• קשישים עם בעיות רפואיות פעילות שתפקודם מדורג כסיעודי מורכב,
  מופנים למוסדות הייעודיים עבור חולים אלו, אף הם ברישוי ו
  בפיקוח משרד הבריאות.
  
• מוסד ברישוי הוא מוסד שעומד בתנאי הרישוי, הן מבחינת תפקוד
  הקשישים שדרים בו, והן מבחינת דרישות המשרד בתחום הנהלים,
   כח האדם והתנאים הפיזיים של המקום.
  
  קיום הפקוח משפיע ישירות על איכות הטיפול בקשיש, לדוגמה:
  
• הקפדה על מתן השגחה וטיפול מקצועי מתאים בתחום הרפואי,
  הסיעודי והפרא-רפואי.
  
•  הקפדה על מתן התרופות לפי הנהלים אשר מונעים טעויות ונזקים אפשריים.
   הבטחת איכות חיים ופעילות פנאי בהתאם לתפקוד הקשיש.
  
• בסיעודיים לדוגמא הפעלה ע"י פיזיותרפיה ואנשי תעסוקה
   הקפדה על מבנה המוסד לפי תנאי הרישוי.
  
•  בניית החדרים לרווחת הקשישים שזה ביתם.
  
• הבטחת תנאי בטיחות עם רישוי מכבי אש וכד'.
  
• הבטחת תנאי תברואה היגיינה ותזונה שראויים לקשישים.