עששת, משרד הבריאות

עששת

עששת
 
מחלת העששת היא מחלה זיהומית שגורמת להרס הרקמות הקשות של השן ולרקב של הרקמות הרכות שלה. העששת הינה מחלה שכיחה ביותר (מעל 90% מאוכלוסיית העולם לוקים בה), וזאת למרות שהיא ניתנת למניעה כמעט מוחלטת, בשלב ההתחלתי שלה.
 
איך נוצרת העששת?
על פני השיניים מצטבר רובד שמורכב מחיידקים וחלבונים מהרוק. החיידקים שנמצאים ברובד על פני השיניים מפרקים את הסוכר מהמזון שאנו אוכלים לחומצות פשוטות. החומצות גורמות להוצאת מינרלים מהשכבה החיצונית וממיסות את חומר השן.
זהו תהליך הפיך בשלב ההתחלתי: כאשר הרוק מנטרל את החומצה המלחים חוזרים, שוקעים ומשלימים בהדרגה את השכבה המומסת. אם תכיפות ומשך התקפות החומצה חורגות מיכולת הגוף לבנות מחדש את זגוגית השן (אמאיל) נוצר הפגם העששתי.

מזונות ומשקאות רבים המכילים סוכרים גורמים לירידה מהירה של רמת החומציות - pH - ברובד לרמה שיכולה לגרום לדמינרליזציה ("בריחת" מינרלים) של זגוגית השן. הרובד נותר חומצי לזמן-מה ותוך כ- 30-60 דקות הוא חוזר לרמת pH תקינה (בסביבות 7). החזרה ההדרגתית לרמה התקינה של ה-pH תלויה בעיקר ביכולת נטרול החומצה ע"י הרוק.

יצירת החומצה מושפעת ישירות מכמות, משך ותדירות הכנסת מזון שמכיל סוכר לפה ועשוי להיות הרסני כאשר הוא פועל על הזגוגית של השיניים בצורה מתמשכת ובלתי מופרעת.

צריכת סוכר בתדירות ובכמות גבוהה תביא לירידת ה-pH ברובד לפרקי זמן ארוכים ותגרום להיווצרות עששת.

סוגי עששת לפי מיקום:
  • עששת סגרית (במשטח הסגרי): עששת זו מתחילה מהחרירים והחריצים שבזגוגית החיצונית, ומתפשטת אל הדנטין ( שינן)  ומשם אל המוך .
  • עששת במשטחים הבין-שיניים: מתפתחת מתחת לנקודת המגע שבין שתי שיניים סמוכות.
  • עששת משטחים חלקים: המשטחים הגלויים שמתנקים ע"י השפתיים והלשון והתפתחות עששת בהם פחות שכיחה.
  • עששת שורשים: נסיגת חניכיים  גורמת לחשיפת השורש. השורש לא מכוסה באמאיל (זגוגית) ולכן חשוף ומועד יותר לעששת. פעמים רבות מדובר גם ביובש פה, זקנה ובעיות מנואליות בניקוי הפה, דברים שמאיצים את התפתחות העששת
 
כיצד ניתן למנוע את היווצרות העששת?
מחלת העששת ניתנת למניעה על ידי שליטה על גורמיה :
  1. הפחתת צריכת סוכרים - הגורם העיקרי ליצירת העששת הוא הסוכר במזון. צריכת סוכר בתדירות ובכמות נמוכה מורידה את הסיכוי להיווצרות העששת. כמו כן, רצוי לצרוך את הסוכרים כחלק מהארוחה ולא בין הארוחות  ולצרוך משקאות וחטיפים ללא סוכר.
  2. העלאת תנגודת השן להתקפה חומצית ( ע"י חשיפה לפלואוריד) - חשיפה לפלואוריד מתקיימת בכמה דרכים: במשחות השיניים, ובמידת מה גם בשטיפות פה ותוספי פלואוריד. חשיפה זו תורמת באופן ניכר לירידה בתחלואת העששת. הפלואוריד נאגר ברוק וברובד החיידקי, והוא מיטיב להשתחרר ולחדור אל שכבת הזגוגית כאשר החומציות בפה עולה. כך הופך הפלואוריד לזמין במצבים בהם נדרשת הגנה מפני החומצה הגורמת לעששת. 
  3. שמירה על היגיינת הפה- צחצוח שיניים עם משחה המכילה פלואוריד פעמיים ביום (בבוקר ובערב לפני השינה).
  4. ביקורת תקופתית אצל רופא השיניים לפחות אחת לשנה. הביקורת תכלול: בדיקת הפה והשיניים, ניקוי השיניים, קבלת הדרכה לגבי שמירה על היגיינת הפה וטיפול בעששת ובמחלות אחרות בחלל הפה.

 


לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה