פלואוריד, משרד הבריאות

פלואוריד

פלואוריד
 
פלואוריד הינו מלח של פלואור שנמצא בטבע. במקומות בהם הפלואוריד נמצא במים באופן טבעי, התחלואה בעששת בקרב האוכלוסיה נמוכה יותר.
 
הימצאות פלואוריד במי השתייה מחזקת את גבישי זגוגית השן בעת יצירתם וגם יוצרת שכבת מגן על פני השן שבקעה אל תוך הפה ובכך גורמת לה להיות עמידה יותר בפני חומצה.
 
הפלרה - הוספת פלואוריד למי השתייה: נמצא שכאשר הוספו למי השתייה באזורים דלי פלואוריד מלחי פלואוריד בריכוז 1 חל"מ (חלקים למיליון) ירדה תחלואת העששת בקרב ילדים תוך מספר שנים והגיעה לשיעור דומה לתחלואה שנמצאה באזורים בהם יש במים ריכוז דומה באופן טבעי.
 
ברוב מדינות ארה"ב ובחלק ממדינות אירופה ואוסטרליה הופלרו מי השתייה עם תוצאות מרשימות של ירידה בתחלואת עששת. בישראל כיום כ- 70% מהאוכלוסייה נהנים ממי שתייה מופלרים.
ישנן מדינות המספקות לתושביהן את המינון הדרוש של פלואוריד במלח הבישול או אפילו בחלב. מהלך כזה יעיל בעיקר במקרים של בעיות באספקת המים.
  
מהו "אפקט ההילה"?

​"אפקט ההילה" הוא ההשפעה של הפלרת מים על תושבי יישובים שמי השתייה שלהם אינם מופלרים. תושבי אזורים אלה אשר צורכים מוצרים שיוצרו באזורים מופלרים, (כגון: חלב, ירקות, פירות, משקאות מבוקבקים, בשר, דברי מאפה) נחשפים להשפעה החיונית של פלואוריד אע"פ שהמים המסופקים להם אינם מופלרים.

 

מהי תופעת הפלואורוזיס?

​מינון גבוה מדי של פלואוריד במי השתייה לאורך זמן, בדיאטה או בשל בליעת משחת שיניים מופלרת על ידי ילדים בגיל הסתיידות השיניים, עלול לגרום לתופעה הנקראת פלואורוזיס: על השיניים המתפתחות באותה תקופה יש כתמים לבנים (ייראו בצריכה במינון של מעל 2 חל"מ) ואף כתמים חומים (במינון של מעל 4 חל"מ).

 

למניעת פלואורוזיס  יש לצרוך פלואורידים בצורה נבונה ונכונה:

  • אין להוסיף לדיאטה פלואורידים, כאשר המים כבר מופלרים.
  • יש להיזהר במתן משחות עתירות פלואורידים לתינוקות וילדים שלא יודעים לירוק היטב ועשויים לבלוע את המשחה.
 
חשוב:  במקרה של בליעת כמות גדולה של טיפות פלואוריד או בליעת משחת שיניים בכמות רבה מומלץ להשקות את הילד בכוס וחצי של חלב, לעודד הקאה ולפנות בהקדם לרופא או לחדר מיון.

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
Shareשתף/שמור