נייר עמדה
בשנים האחרונות ישנה עליה בחשיבות המראה האסתטי והדרישה לשיניים לבנות מצד הציבור, לא מעט בשל העלייה ברמת החיים. בשוק קיים מגוון תכשירים להלבנת שיניים, חלקם מיועדים לשימוש רופאי שיניים וחלקם מוצרי מדף לשימוש בשיטת "עשה זאת בעצמך".
נייר עמדה זה בא להבהיר את גישת משרד הבריאות להלבנת שיניים.
על פי נוהל 47 של אגף הרוקחות, חומרים להלבנת שיניים לשימוש בידי רופא השיניים נחשבים לאמ"ר (אביזרים ומכשור רפואי). על תכשירים לשימוש אישי על ידי מטופלים, חלים כללים המגדירים תרופה, אמ"ר ומוצר קוסמטיקה וזאת על פי ריכוז החומר הפעיל.
1. סוגי הלבנת שיניים ולמי מותר לבצעם:
פקודת רופאי השיניים מגדירה עיסוק בריפוי שיניים: ניתוח, טיפול, יעוץ או השגחה וכו'. הלבנת שיניים שתחילתה במרפאה, היא עיסוק בריפוי שיניים. על פי הגדרה זו, הלבנה מותרת רק למי שיש לו רשיון לעסוק בריפוי שיניים, כלומר לרופאי שיניים. טיפול בהלבנת שיניים אסור לשינניות, כי לשיננית מותר לבצע רק פעולות הקשורות למניעה ולא טיפולים.
- הלבנת שיניים פנימית (internal bleaching)
הפעולה נעשית ע"י הנחת חומר מלבין בתוך השן לאחר טיפול שורש ולפני השחזור הסופי. ביצוע הפעולה - ע"י רופא שיניים בלבד.
- הלבנת שיניים חיצונית (external bleaching)
נעשית על ידי הנחת חומר מלבין על פני השטח החיצוני של השן. ביצוע הפעולה – ע"י רופא שיניים.
רופא שיניים רשאי, כחלק מהטיפול, לתת למטופל חומר הלבנה הביתה, כדי לשים לתוך כף שהוא הכין עבורו. על סייגים לגבי החומר, ראה להלן סעיף 2ב'.
- הלבנת שיניים אישית:
נעשית על ידי האדם לעצמו. הלבנה כזאת אינה מוגדרת כריפוי שיניים גם כאשר כרוכה בהכנת כף נשיאה מחומר תרמופלסטי, (משנה רכות בחום) אותה המטופל אמור להכין בעצמו. אין היתר לקוסמטיקאית, שיננית, או בעל מקצוע אחר לבצע פעולת הלבנה על הזולת.
2. חומרים, תכשירים ואמ"ר בהלבנת שיניים
הגבלת השימוש בהלבנה יכולה להיקבע על ידי הרכב וריכוז החומר בו משתמשים או השיטה בה משתמשים, מידת הידע הדרוש או הסיכון הכרוך בו.
- תכשירים להלבנת שיניים שמכילים מי חמצן או קרבמיד פראוקסיד לשימוש בידי רופא השיניים בלבד מוגדרים כאמ"ר. על רופא השיניים להשתמש רק באמ"ר רשום. אסור לרופא שיניים למסור למטופל לשימוש אישי מחוץ למרפאה חומר שנועד לשימוש במרפאה או חומר המכיל מי חמצן בריכוז העולה על 6%.
- תכשירים להלבנת שיניים שמכילים מי חמצן או קרבמיד פראוקסיד לשימוש אישי על ידי המטופלים, יכולים להיות מוגדרים כתמרוק, כאמ"ר או כתרופה בהתאם לריכוז החומר הפעיל וצריכים לקבל רשיון בהתאם לסיווגם. אסור לרופא השיניים להורות על שימוש בחומר או בתכשיר שלא רשום בהתאם!
- תכשירים להלבנת שיניים שמכילים מי חמצן (או שווה ערך של קרבמיד פראוקסיד) בריכוז גבוה מ 0.1% ועד לריכוז של 6.5% מוגדרים כאמ"ר, והיתר למכירתם מותנה ברישומם כאמ"ר. תכשירים אלה יימכרו על פי הוראה של רופא שיניים/רופא בבית מרקחת בלבד.
- תכשירים להלבנת שיניים שמכילים מי חמצן (או שווה ערך של קרבמיד פראוקסיד) בריכוז עד 0.1% ומורשים כתמרוקים יכולים להימכר בבית המרקחת לציבור לשימוש אישי. לפני השימוש, מומלץ להיבדק על ידי רופא שיניים ולהתייעץ לגבי הצורך בהלבנה ורמת הבטיחות שלה.
3. היכן תתבצע הלבנת שיניים?
- טיפולי שיניים בכלל, והלבנת שיניים בתוכם, מתבצעים במרפאת השיניים, אולם אין מניעה מרופא שיניים לעשות ביקורי בית עם ציוד נייד. לפיכך, אין מניעה שרופא שיניים יבצע הלבנת שיניים במקום אחר (מחוץ למרפאה).
- בכל מקרה, צריך להיות קשר ישיר בין הרופא והמטופל, כלומר המטופל ישלם לרופא וזה ייתן קבלה וחשבונית על שמו. אם נדרש, הרופא ישלם סכום קבוע (שכירות) למקום בו מתבצע הטיפול, ולא אחוזים מהתקבולים, שכן זה מנוגד להוראות סעיף 46 של פקודת רופאי השיניים.
- רופא המשלם אחוזים למכון קוסמטיקה, קושר קשרי חבר או שותפות עם מי שלא מורשה בריפוי שיניים, דבר המהווה עבירה על פקודת רופאי השיניים.
- אם המטופל משלם עבור ההלבנה למכון, והמכון שוכר את שירותי הרופא, הרי המכון הופך למרפאת שיניים של תאגיד וזקוק לרשיון מתאים. רופא שיניים שעובד במכון שאין לו רשיון תאגיד, עובר על פקודת רופאי השיניים והתקנות.
לסיכום:
- הלבנת שיניים, מלבד הלבנה ביתית מוגדרת כעיסוק בריפוי שיניים. לשיננית ולקוסמטיקאית אסור לבצע הלבנת שיניים על הזולת.
- לקיחת מטבעים להכנת סדים והרכבת סדים מוגדרים אף הם כעיסוק בריפוי שיניים ולכן מותרים לרופאי שיניים בלבד.
- על הלבנה אישית, אותה מבצע האדם על עצמו, חלה מגבלה של ריכוז החומר וסוג החומר (אמ"ר) בו הוא משתמש.
- ככלל, הלבנת שיניים תתבצע במרפאות שיניים.
