ספגת המח בבקר ידוע אצלנו בשם "הפרה המשוגעת" - זו מחלה מדבקת בבקר שנתגלתה לראשונה באנגליה בשנת 1986.
המחלה שייכת לקבוצת מחלות פריון המופיעות בבעלי חיים שונים. המחלה בבקר מועברת מאכילת בשר או קמח בשר מבעלי חיים חולים - בקר או כבש. המחלה נפוצה באנגליה אבל מופיעה באופן אקראי גם בארצות אחרות באירופה. הגורם למחלה אינו חיידק ולא וירוס אלא חלקיק חלבון שנקרא פריון. הפריון הוגדר כחלקיק מעביר המחלה ותלוי בעיקר במרכיבים חלבונים. החלבון גורם המחלה שונה מהחלבון התקין באופן קיפול השרשרת. ידוע
שכל חלבון מורכב משרשרות של חומצות אמינו כשלכל חלבון רצף שונה ויחודי של חומצות האמינו. השרשרת הארוכה מתקפלת בצורה ייחודית לכל חלבון. במקרה של פריון ה- BSE צורת הקיפול שונה מצורתו בחלבון התקין. לפריון תכונה נוספת והיא שהוא מסוגל להפוך את החלבון התקין הנמצא ברקמות מערכת העצבים לחלקיק חלבון של ה- BSE המצטבר במערכת העצבים.
הסימנים הקליניים הם הליכה לא תקינה, רגישות יתר של החושים, גירוד חזק מאוד, חוסר תיאבון, לקיקה מוגברת, אגרסיביות מוגברת ומוות. אבחון המחלה מתאפשר לאחר בדיקה היסטופתולוגית של חתכים מסויימים של המח. המחלה אינה עוברת במגע מבעלי חיים נגועים לבעלי חיים בריאים. היא מועברת מאכילת בשר או אברים פנימיים של פרות חולות או מקמח בשר מבעלי חיים חולים. אין הוכחה ודאית להעברת המחלה מהבקר הנגוע לאדם. ישנה אפשרות שהמחלה עוברת דרך אברי מטרה: מח, עמוד שדרה, בלוטות לימפה, מעיים, טחול, עצמות. זמן דגירת המחלה ארוך מאד ויכול להימשך כמה שנים. בבני אדם קיימת מחלה דומה השייכת גם לקבוצת מחלות הפריון -
מחלת Creutzfeldt-jakob המופיעה אצל אנשים מבוגרים. מספר מקרים שהופיעו אצל אנשים צעירים העלו את החשש שאולי מדובר במחלת ה- BSE והבדיקה ההיסטופתולוגית אכן חיזקה את החשש.
בשנים האחרונות המחלה עלתה לכותרות וגרמה לפניקה בקרב צרכני בשר בקר. המחלה שכיחה במיוחד באנגליה: כ- 16000 מקרים (ראשי בקר) בשנת 1995 ו- 3, 736 מקרים עד חודש מאי 1996 ומקרים נוספים מעטים במדינות אחרות (צרפת, אירלנד, פורטוגל, שוויץ) במדינות נוספות (גרמניה, קנדה, דנמרק, איטליה, עומאן) נמצאו מקרים בבעלי חיים מיובאים.
