​סלמונלה-Salmonella , משרד הבריאות
מזון

​סלמונלה-Salmonella

 

חיידק הסלמונלה הוא הגורם למחלת הסלמונלוזיס בבני אדם ובעלי חיים, כאשר הסימן הקליני העיקרי הוא דלקת בדרכי העיכול (Gastroenteritis). חיידק הסלמונלה כמו ה- Shigella וה- Campylobacter, שייך למשפחת ה-
Enterobacteriaceae. קיימים יותר מ- 2300 סרוטיפים של החיידק. מכל הסרוטיפים הידועים, רק כ- %10 הינם פתוגנים ויכולים לגרום להתפתחות המחלה בבני אדם.

החיידק רגיש לטמפרטורות גבוהות וטיפול מזון בחום משמיד את החיידקים ; אולם קיים סוג של סלמונלה W775 senftenberg S. העמיד פי 10-20 לחום ולפעמים ניתן למצוא אותו בחלב שעבר פסטור. הקפאה או צינון אינם משמידים את החיידק ואפשר למצוא גם בטמפרטורה של 10 מעלות התפתחות איטית של החיידק.
חלק מהסרוטיפים של הסלמונלה הינם פתוגנים רק לבני אדם. הידועים יותר Salmonella typhi ו- paratyphi .S עוברים לבני אדם בעיקר דרך המים או הצואה, הרבה פחות דרך המזון. מזונות נשאים הם בעיקר חלב לא מפוסטר או מזון המזוהם בהפרשות אנשים הנושאים את החיידקים.הקבוצות העיקריות של הסלמונלה הפתוגני לבני אדם ובעלי חיים והמועברת לבני אדם באמצעות מזון הן:

  • Salmonella enteritidis
  • Salmonella virchow
  • Salmonella blockley
  • Salmonella agona
 
הסימנים הקליניים של המחלה: שלשולים, כאבי בטן מלווים בהתכווצויות, חום גבוה, כאבי ראש, בחילות והקאות. סימנים האופיינים גם למחלות מעיים הנגרמות ע"י חיידקים אחרים. המחלה נגרמת מחדירת החיידק למעי ומכאן החום הגבוה והסימנים הקליניים שצוינו.

יש לציין שחיידקי סלמונלה אינם מחוללי מחלה ע"י יצירת טוקסינים, כמו חיידקי סטפילוקוקוס, אלא ע"י התפתחות החיידקים במעי. לכן, התפתחות המחלה איטית יותר ונמשכת בין 6 ל- 72 שעות ובממוצע בין 12 ל- 36 שעות כאשר מסטפילוקוקוס או חיידקים אחרים המייצרים טוקסינים, התפתחות המחלה מהירה יותר ונעה בין שעה ל- 6 שעות.
בנוסף לסימנים הקליניים האמורים, ישנן לפעמים תופעות חמורות יותר כמו אלח דם (ספטיצמיה) היכולה להסתיים במוות, במיוחד אצל ילדים.


ביטוי הסימנים הקליניים דורש נוכחות מינימום של חיידקים מחוללי המחלה. במחלת הסלמונלוזיס, על פי הספרות, הכמות המינימאלית של החיידקים הנדרשת הינה 000,10. ניתן למצוא את סימני המחלה גם בערכים נמוכים יותר ( 10 עד 100 חיידקים) כשאוכלים מזון עם ריכוז גבוה של שומן וריכוז נמוך של מים פעילים, כמו שוקולד או גבינה שמגנים על החיידקים מחומצות הקיבה. כמו כן גם בחטיפים יבשים, בתנאים מסוימים החיידק עמיד.
אנשים שנדבקו במחלה יכולים להפריש את החיידק עד 6 חודשים לאחר היעלמות הסימנים הקלינים ובתקופה זו הם עלולים לזהם מזון אם לא מקפידים על תנאי היגיינה נאותים.

שכיחות הסלמונלוזיס בישראל
​בשנים האחרונות ישנו גידול מתמיד במספר הסלמונולוזיס בבני אדם. בשנת 1993 מסה"כ התפרצויות של הרעלות מזון, %36.8 נגרמו מחיידק הסלמונלה לעומת %17.4 ב- 1987. המחלה מופיעה בעיקר בילדים מגיל 0 עד 5, בזקנים ובאנשים שהמערכת החיסונית שלהם אינה תקינה. העליה במקרי הסלמונלוזיס בשנים האחרונות הינה כתוצאה מהעליה בנוכחות S ,PT4.enteritidis סרוטיפ אלים הגורם למחלה קשה במיוחד בילדים.

מקור המחלה
​המקור העיקרי של מחלת הסלמונלוזיס הינו מזון מזוהם ובמיוחד מזון מן החי (מבעלי כנף, ביצים, חלב וכו'). בבעלי כנף הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח על העור וגם בתוך הגוף של העוף. זיהום העופות (בעיקר תרנגולות) נגרם מסביבת הגידול וגם מאכילת מספוא מזוהם. הסלמונלה אנטריטידיס יכולה להתפתח במערכת הרבייה של העוף וכך מועברת לביצים. סטטיסטית ביצה אחת מתוך 1000 ביצים תהיה נגועה בחיידק סלמונלה אנטריטידיס.
ניתן למצוא את חיידק הסלמונלה אנטריטידיס גם במזון שלא עבר טיפול בחום וזוהם  ממגע עם בעלי חיים המפרישים את החיידק, או במזון שזוהם ע"י צואה, מים, או מסביבה מזוהמת.
 
מניעת העברת סלמונלוזיס
​כדי למנוע זיהום בסלמונלה צריכים למנוע את המגע בין חומר גלם מזוהם לבין מזון שעבר טיפול בחום המשמיד את החיידקים. שמירת טמפרטורה נמוכה מ- 5 מעלות צלסיוס מונעת התפתחות חיידקים.

אחזקת ביצים בטמפרטורה עד 20 מעלות צלסיוס לתקופה של 21 יום מונעת התפתחות חיידקים בעזרת חומר הנמצא בתוך חלבון הביצה ומעל תכונות של אנטיביוטיקה. שטיפת ביצים יכולה לגרום לחדירת החיידקים לתוך הביצים, לכן בישראל חל איסור לשטוף את הביצים. שירות המזון פרסם בחודש ספטמבר 1994 תקנה הקובעת את תנאי האחסון, ההובלה והשיווק של ביצים כדי למנוע התפתחות חיידקי הסלמונלה. שיטת HACCP במפעלי מזון יכולה למנוע זיהום והתפתחות חיידקי סלמונלה במזון.

חשיבות רבה במניעת התפתחות המחלה יש בעריכת בדיקות צואה לאנשים החולים בדלקות מעיים. זו דרך לקבוע באם חיידקי סלמונלה הם גורמי המחלה. היום רק %1 ממקרי הסלמונלוזיס מדווחים למערכת הבריאות. לא פחות חשוב הוא התחקיר האפידמיולוגי בסמוך למועד האירוע. תחקיר אפידמיולוגי נכון יכול להביא לגילוי מהיר של המזון המזוהם ולהוצאתו מהשיווק.
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
Shareשתף/שמור