תסמינים-הרעלות מזון הנגרמות על ידי החיידק הן בדרך כלל צורה קלה של דלקות במערכת העיכול. עם זאת, המחלה יכולה להתחיל בכאבים אלימים, ושלשולים מופיעים בכ-תשעים ושמונה אחוזים מהמקרים. בחילה מופיעה גם היא לעיתים קרובות ותסמינים נפוצים פחות הם הקאות, כאבי ראש, חום נמוך וצמרמורות. במקרים חמורים יופיעו בצואה דם וריר.
זמן האינקובציה- להרעלת מזון כתוצאה מהחיידק היא בטווח של 4-96 שעות ולעיתים קרובות יותר בטווח של 12-24 שעות. משך המחלה-המחלה בדרך כלל מגבילה את עצמה ונמשכת שלושה עד חמישה ימים וסביב (אחד עד שבעה ימים). שיעור התמותה- המוות נדיר.
מנה אינפקטיבית-מחקרים שבוצעו עם מתנדבים מצביעים על מספרים גבוהים 2*105-3*107 נדרשים להיות מעוכלים על מנת לגרום לסימני מחלה. מזון מעורב-ממקור ימי-דגים, רכיכות ופירות ים אחרים. דלקת במערכת העיכול היא המקושרת ביותר לצריכה של דגים נאים או בפירות ים שלא בושלו עד הסוף מזונות שעברו זיהום צולב עם פירות ים עלולים להיות מקושרים עם דלקות במערכת העיכול הנגרמות על ידי האורגניזם.
טמפרטורות המינימום והמקסימום המדווחות לגידול הם C5-44 עם אופטימום של C30-35. החיידק אינו גדל ב-c4. המ"א מושמד בחום בקלות על ידי יבוש והוא רגיש לטמפרטורות קירור, ערכיו יורדים במהלך אחסון בקירור. עמידות לטיפול תרמי-החיידק לא עמיד בחום ומושמד בקלות על ידי בישול בטמפרטורות של מעל C65. בקרה על התרבותו במזונות- פירות ים שנקצרים ממים בטמפרטורה גבוהה מספיק (יותר מ-C10) צריכים להיחשב כנגועים בחיידק. החיידקמסוגל לגדול מהר מאוד בתנאים של טמפרטורה מתאימה, לפיכך, הבקרה נסמכת על שמירה קפדנית על טמפרטורות נמוכות. בישול מספיק של פירות ים לטמפרטורה פנימית של מעל C65 תשמיד את החיידקים. מניעת זיהום צולב ממזונות גולמיים למזונות מוכנים לאכילה גם היא בעלת חשיבות עליונה.
