המלצות לקיץ – חשיפה לשמש ומניעת התייבשות, משרד הבריאות
נושאים

הגנה בחשיפה לשמש ומניעת התייבשות

המלצות לקיץ
 
קיץ בישראל מזוהה אצל רובינו עם חופש, שמש, ים וטיולים. אנשים ובעיקר צעירים נמצאים שעות ארוכות מחוץ לבית וחשוב להקפיד לשמור על מספר כללים בחשיפה לשמש ושתיית מים.

הגנה בחשיפה לשמש

השמש חשובה לאדם ובלעדיה לא היו מתקיימים חיים על פני כדור הארץ. על אף חיוניותה, נפלטת מהשמש קרינה המהווה סכנה לבריאותנו. קרינת השמש מורכבת ממספר סוגים של קרניים: קרני גמא, קרני אינפרה אדומה, קרניים אולטרה סגולות, קרני רנטגן וקרינת האור הנראה לעין. הקרינה בעלת ההשפעה המכריעה ביותר על הגוף היא הקרינה האולטרה סגולה (Ultra violet-U.V), המהווה 8% מכלל קרינת השמש. 
הסכנות העיקריות מקרינת השמש הן :
  • כתמים על העור 
  • כוויות 
  • הזדקנות העור וקמטים
  • התייבשות
  • יצירת יתר של ויטמין D המגבירה את הנטייה ליצירת אבנים בכליות 
  • קטרקט  בעיניים
  • יצירת נגעים קדם סרטניים
  • סרטן העור – הסכנה החמורה ביותר.
כדאי  לדעת כי תאי עור שנחשפו לכוויות שמש מספר פעמים עלולים לעבור שינוי בלתי הפיך שעשוי לגרום למחלה עתידית. 
בדיקה רפואית מונעת – חשוב לשים לב לשינויים חשודים בנקודות החן. חשוב במיוחד להתייעץ ברופא עור אם חל שינוי בצורה, בגוון, אם גבול נקודת החן איננו אחיד ואם גודלה עולה על 6 מ"מ.  

אוכלוסיות סיכון 
יש קבוצות באוכלוסייה בעלות רגישות יתר לקרינת השמש ובהן: בהירי עור, בעלי עור הנצרב בקלות, ג'ינג'ים ובהירי עיניים, בעלי מספר רב של נקודות חן ושומות, תינוקות, קשישים, אנשים שנוטלים תרופות המגבירות את הרגישות לשמש, ספורטאים המתאמנים תחת השמש, ופועלים שעובדים בשמש (שומרים, דייגים, חקלאים, בנאים וכו').  

מניעה
הגנה מפני קרינת השמש חשובה בכל ימות השנה, לא רק בקיץ ולא רק בחוף הים וכבר מגיל הילדות. הקרניים האולטרה-סגולות מהשמש מגיעות אליכם בימים מעוננים ובימי אובך, כמו גם בימים בהירים ושטופי שמש. קרניים אולטרה-סגולות גם מוחזרות ממשטחים כגון מים, בטון, חול ושלג. שיזוף מלאכותי (על מיטת שיזוף, בתא שיזוף או באמצעות מנורת שמש) חושף את המשתמשים לקרינה אולטרה-סגולה.
השעות שבין 9 בבוקר ל-4 אחר הצהריים הן המסוכנות ביותר לחשיפה קרינת שמש תחת כיפת השמיים. קרינת השמש חזקה במיוחד בסוף האביב ובתחילת הקיץ.
משרד הבריאות ממליץ על מספר דרכים נוחות להתגוננות מפני קרינה השמש (פירוט על היתרונות בכל המלצה בהמשך):
  • השתדלו לשהות בצל, בייחוד בשעות אמצע היום.
  • לבשו בגדים שיגנו על העור החשוף.
  • חבשו כובע בעל שוליים רחבים שיצלו על הפנים, על הראש, על האוזניים ועל העורף.
  • הרכיבו משקפי שמש המכסים את הפנים וחוסמים ככל האפשר קרניים מסוג UVA ו-UVB.
  • השתמשו בתכשיר הגנה עם מקדם הגנה (SPF) 15-50 (קרם הגנה שמספרו מתחת ל – 15 אינו יעיל), המגן מפני קרני UVA ו-UVB כאחד.
    • מרחו אותם על כל אזורי העור החשופים – חשוב להקפיד להגיע לכל האזורים בגוף ולא להשאיר חלקים לא מרוחים (למשל באזור הצוואר, השכמות והגב) 
    • מרחו את התכשיר כ-15-30 דקות לפני היציאה לשמש כיוון שעובר זמן עד שהחומר נספג בעור ופעולתו מתחילה. מומלץ להתמרח בכל פעם לפני ואחרי שנכנסים למים.
    • יש לחזור ולהימרח כל 40-80  דקות 
    • הימנעו משיזוף מלאכותי.

צל
אפשר להקטין את הסיכון לנזק עורי ולסרטן עור אם תימצאו בצל מתחת לשמשייה, לעץ או למסתור אחר. הדרך הטובה ביותר להגן על העור היא להשתמש בתכשיר הגנה מהשמש או ללבוש ביגוד מגן כשנמצאים בחוץ – אפילו כשנמצאים בצל. 

ביגוד
חולצה רפויה ארוכת-שרוולים ומכנסיים ארוכים עשויים מאריג צפוף מספקים את ההגנה הטובה ביותר מהקרניים האולטרה-סגולות של השמש. חולצה רטובה מגנה פחות, באופן משמעותי מפני קרינה אולטרה-סגולה בהשוואה לחולצה יבשה. צבעים כהים עשויים להגן יותר מצבעים בהירים.
אם לבישת בגדים מסוג זה אינה מעשית לגביכם, השתדלו ללבוש לפחות חולצה או בגדי חוף. זכרו שמקדם ההגנה מהשמש של חולצה רגילה נמוך מ-15, כך שיש להשתמש גם באמצעי הגנה אחרים.
 
כובעים
להגנה מרבית, חבשו כובע רחב שוליים המצל על הפנים, על האוזניים ועל העורף. אריג צפוף כגון קנבס, הוא הטוב ביותר להגנה על העור מהקרניים האולטרה-סגולות. אל תשתמשו בכובעי קש בעלי חורים שאור השמש יכול לחדור דרכם. כובע כהה עשוי לספק הגנה טובה יותר מפני קרינה אולטרה-סגולה.
אם אתם חובשים כובע מצחייה, עליכם להגן גם על האוזניים ועל העורף באמצעות ביגוד המכסה את האזורים האלה, להשתמש בתכשיר הגנה מהשמש בעל מקדם הגנה 15 לפחות, או לשהות בצל.

משקפי שמש
משקפי שמש מגנים על העיניים מפני קרניים אולטרה-סגולות ומפחיתים את הסיכון להיווצרות ירוד (קטרקט). כמו כן הם מגנים על העור העדין סביב העיניים מפני סכנות השמש.
משקפי שמש החוסמים גם קרני UVA וגם קרני UVB הם הטובים ביותר להגנה מפני השמש. משקפי שמש המקיפים את הפנים טובים במיוחד מאחר שהם מונעים מהקרניים האולטרה-סגולות לחדור מהצד.

תכשיר הגנה מהשמש
הקרניים האולטרה-סגולות של השמש עלולות לגרום נזק לעור בתוך 15 דקות בלבד. מרחו תכשיר הגנה לפני שאתם יוצאים החוצה, אפילו בימים מעוננים מעט או קרירים. אל תשכחו למרוח שכבה עבה על כל חלקי העור החשוף. בקשו ממישהו לעזור לכם למרוח אזורים שקשה להגיע אליהם.
כיצד פועל תכשיר הגנה מהשמש- רוב מוצרי ההגנה מהשמש פועלים על-ידי קליטת אור השמש, החזרתו או פיזורו. הם מכילים חומרים כימיים המקיימים אינטראקציה עם העור כדי להגן עליו מפני הקרניים האולטרה-סגולות. מרכיבי התכשירים להגנה מהשמש אינם זהים בכל התכשירים; אם העור מגיב רע לתכשיר אחד, נסו תכשיר אחר או פנו לרופא.
מקדם הגנה מהשמש (SPF) - לתכשירי הגנה מהשמש ניתן מספר המציין את מקדם ההגנה מהשמש (sun protection factor - SPF) ומדרג את מידת האפקטיביות שלו בחסימת הקרניים האולטרה-סגולות. ככל שהמספר גבוה יותר ההגנה טובה יותר. השתמשו בתכשיר הגנה בעל מקדם הגנה 15 לפחות.
מריחה חוזרת- תכשיר ההגנה מאבד את האפקטיביות שלו בחלוף הזמן. חזרו והתמרחו אם אתם שוהים בשמש יותר משעתיים וכן אחרי שחייה או הזעה.
תאריך תפוגה - בדקו את תאריך התפוגה של תכשיר ההגנה. משך חיי המדף של תכשיר הגנה ללא תאריך תפוגה הוא שלוש שנים לכל היותר, אבל חיי המדף שלו קצרים יותר אם הוא נחשף לטמפרטורות גבוהות. 
תכשירים קוסמטיים - יש תכשירי איפור ושפתוני לחות המכילים אחדים מהחומרים הכימיים הנמצאים בתכשירי הגנה מהשמש. אם אין להם מקדם הגנה 15 לפחות, אל תשתמשו בהם כתכשירי הגנה מהשמש.

הימנעו משיזוף מלאכותי
שימוש במיטת שיזוף, בתא שיזוף או במנורת שמש לצורך שיזוף נקרא "שיזוף מלאכותי". נמצא קשר בין שיזוף מלאכותי לבין סוגים שונים של סרטן עור כולל מלנומה (הסוג הקטלני ביותר של סרטן העור), סרטן תאי קשקש וסרטן עיניים (מלנומה של העין). 

שתיית מים 
מילת מפתח בקיץ היא שתייה. הצימאון הוא מנגנון שאמור להגן על גופנו, אך מנגנון זה אינו רגיש מספיק ולכן יתכן והגוף יתחיל לאבד מים עוד בטרם נחוש צמא. בקרב אנשים בריאים צבעו של השתן יכול לשמש מדד לבדיקת מאזן הנוזלים- שתן בהיר מאוד יצביע על שתייה מספקת ושתן כהה הוא סימן לצורך בשתייה. 
ככלל מומלץ להרבות בשתיית מים ולהעדיפם על פני משקאות מתוקים. קפה ותה מכילים קופאין שהוא חומר משתן (ההשפעה קשורה בריכוז המשקה) אך עדיין הם מהווים שתייה, בעיקר בריכוז הבינוני הנפוץ בדרך כלל  בארץ.
*חשוב להקפיד על כמות הנוזלים הכוללת במשך היום, להלן פירוט הכמויות: 
המלצות אלו מתייחסות לתנאים נורמטיביים. בתנאים של אקלים חם, בעת עיסוק בפעילות גופנית ובעת מחלה - מומלץ להגביר את כמות השתייה בהתאם לצורך.
 כמות הנוזלים המומלצת ליום היא : 
  • לאישה בין 8-10  כוסות
  • לגבר בין 10-12 כוסות 
  • לילדים – בהתאם לגיל הילד 

כמות שתיה ממוצעת לאדם, ליום, בליטרים ובכוסות
 
הגיל בנים בנות
​1-3 ​0.9 ליטר ביום (4 כוסות) 0.9 ליטר ביום (4 כוסות)​
​4-8 ​1.2 ליטר ביום (5 כוסות) ​1.2 ליטר ביום (5 כוסות ביום)
​9-13 ​1.8 ליטר ביום (8 כוסות) ​1.6 ליטר ביום (7 כוסות)
​14-18 ​2.6 ליטר ביום (11 כוסות) ​1.8 ליטר ביום (8 כוסות)
 
*מבוסס על  המלצות  לכמות שתייה ביום בקרב ילדים, של הוועדה למזון ותזונה של האקדמיה הלאומית למדעים בארצות-הברית .


התייבשות
אחת הסכנות השכיחות בימי הקיץ היא התייבשות, הנגרמת כאשר מופר מאזן הנוזלים בגוף. התייבשות מתפתחת בדרך כלל במהלך פעילות ספורטיבית ממושכת, כאשר איבוד הנוזלים מהגוף, בעיקר בדרך של הזעה, גדול יותר מצריכת הנוזלים. ככל שהפסד הנוזלים יעלה על 2% ממשקל הגוף, תחל ירידה תפקודית וקוגניטיבית. בהפסד נוזלים מעל 5% תחל ירידה בקצב ההזעה וגם זרימת הדם העורית תרד ותיפגע היכולת לפזר את עודפי החום המצטברים בגוף. מחסור של נוזלים בכמות שהיא 6-10% ממשקל הגוף, תפחית את הסיבולת בפעילות הגופנית על ידי הפחתת תפוקת הלב, ייצור הזיעה, וזרימת הדם בעור ובשרירים. מתוך כך, התייבשות יכולה להיות גורם מסייע, ישיר או עקיף, להתפתחות פגיעת חום.
גורם מרכזי להתייבשות הוא מצב המכונה "התייבשות מרצון". במספר מחקרים נמצא כי נבדקים המבצעים פעילות בתנאי אקלים חם ויכולים לשתות ללא הגבלה – צורכים רק כ- 50% מכמות הנוזלים שאיבדו בזיעה. תופעת ההתייבשות מרצון מתגברת כשהמים לא זמינים, חמים, מלוחים או לא טעימים. לכן, על מנת למנוע התייבשות יש לתכנן מראש את כמות הנוזלים שיש להחזיר במהלך הפעילויות השונות על מנת שכמות השתייה תתאים לכמות הנוזלים האובדים בזיעה. 
מקובל לחלק את מצבי ההתייבשות לשלוש דרגות. בכל דרגה יופיעו סימנים אופייניים והטיפול המתאים להם:
  • התייבשות קלה (עד 2%) - תחושת צימאון, סומק באזור הפנים, בחילה, דופק מהיר, תגובות של חוסר רוגע ועצבנות וכן ירידה ברמת התפקוד הכללית.
  • התייבשות בינונית (3-5%) - סחרחורת, כאבי ראש, בחילות, הקאות, חולשה, קוצר נשימה, דופק מהיר וחולשה קשה.
  •  התייבשות קשה (6-10%) - הפרעה קשה ברמת ההכרה, הפרעות בראייה, בשמיעה והזיות.
חשוב לציין שהתייבשות יכולה להופיע גם על רקע מחלה המלווה בשלשולים והקאות שהם דרכים נוספות לאיבוד נוזלים מהגוף. 


כיצד מטפלים בהתייבשות  
הטיפול העיקרי הוא השכבת הנפגע במקום מוצל, על קרקע לא חמה, הפסקת כל פעילות מאומצת אם נעשתה על ידו והשבת נוזלים לגופו.
התייבשות קלה - לתת לנפגע לשתות נוזלים באופן עצמאי. כמויות קטנות באופן מדורג. 
התייבשות בנונית -  במצב של בחילות, הקאות ובלבול יש צורך במתן עירוי נוזלים (אינפוזיה) דרך הווריד.
התייבשות קשה -   עירוי נוזלים ופינוי מהיר לחדר מיון בבית חולים.


מכת חום

מכת חום היא מצב קיצוני וקשה שבו הגוף מייצר חום רב על רקע בעיה במערכת ויסות החום בגוף. מצב זה יכול להתרחש גם אם שותים הרבה. מקובל להבחין בין שני סוגים של מכת חום:

א. מכת חום קלאסית הנגרמת בקרב קבוצות כמו: קשישים, תינוקות ואנשים הסובלים מבעיות כרוניות או מטופלים בתרופות שונות שיש להם בעיה גופנית עם מערכת ויסות החום והם מושפעים מעלייה חדה בטמפרטורת הסביבה החיצונית. רוב הנפגעים ייפגעו בעת גל חום (חמסין). בנוסף, אנו עדים כל שנה למקרים בהם שוכחים ילדים במכונית סגורה אשר בה מתפתחת במשך 1-2 שעות טמפרטורת סביבה של 50-60 מעלות אשר גורמת לקריסת מערכות, מכת חום ומוות.
ב. מכת חום ממאמץ הנגרמת בעיקר בקרב אנשים בריאים ואף צעירים שעוסקים בפעילות גופנית מאומצת בדרך כלל בסביבה חמה מאוד ולחה.  בקבוצה זו - אלו המשתמשים בתרופות, תמריצים או סמים פגיעים יותר. מכת חום ממאמץ מוגדרת על ידי היפרתרמיה קיצונית (טמפרטורת ליבת הגוף מעל 40 מ"צ בעת ההתמוטטות) המלווה בשלב החריף בהפרעות במערכת העצבים המרכזית וכשל רב מערכתי, שמתפתח בתוך 24-48 שעות אם הנפגע אינו מאובחן ומטופל כיאות. כמעט כל הנפגעים ממכת חום ממאמץ הם ספוגי זיעה ובעלי עור חיוור בעת ההתמוטטות (הלם קרדיוגני), בניגוד לעור היבש, החם והסמוק המתואר במצב של מכת חום (קלאסית) שאינה קשורה למאמץ. מקובל כיום שהגורם היסודי לכשל הרב מערכתי המלווה מכת חום הוא תגובה דלקתית חריפה.

העלייה בטמפרטורת גרעין הגוף במהלך פעילות  גופנית מושפעת מעצימות הפעילות, התנאים הסביבתיים, הביגוד, הציוד הנישא,  מאזן הנוזלים, וגורמים אישיים (מבנה הגוף והרכב הרקמות). 

היפרתרמיה במהלך פעילות גופנית מקורה בחום מטבולי (החום הנוצר על ידי השרירים הפעילים) המצטבר בקצב גדול יותר מקצב פיזורו באמצעות המערכת הקרדיווסקולארית ומערכת ההזעה. ייצור חום במהלך פעילות גופנית עצימה, גדול פי 15-20 מאשר ייצור חום במנוחה, ויכול להעלות את טמפרטורת ליבת הגוף ב- 1 מ"צ בכל חמש דקות אם החום לא מופג מהגוף בקצב המתאים לקצב הייצור. מכאן, שבתוך מספר דקות ניתן לצבור כמות חום גדולה בגוף שתבוא לידי ביטוי כהיפרתרמיה קיצונית ועלולה להתפתח למכת חום. 


סימנים למכת חום
במקרים רבים הנפגע עלול לסבול מאיבוד הכרה פתאומי. סימנים מקדימים יכולים היות: סחרחורות, חולשה קיצונית, הזיות, חוסר יציבות, פרכוסים, הפרעה בדיבור, הזעה מרובה, בלבול, עלייה בקצב הלב ובקצב הנשימה.
 
כיצד מטפלים במכת חום
בשני המקרים חשוב להזעיק עזרה רפואית בדחיפות! 
עד לפינוי חשוב לאפשר נשימה מיטבית. אם האדם בהכרה יש להטות את ראשו מעט לאחור כדי לפתוח נתיב נשימה או להפנות רוח לכיוונו. במצב של איבוד הכרה יש לערוך הנשמה על ידי אדם שהוכשר לכך. יש להעביר את הנפגע למקום קריר ומוצל עד כמה שניתן, להפשיטו מבגדיו החמים ולשפוך על כל הגוף עשרות ליטרים של מים. אם יש בנמצא מי שהוסמך מומלץ להחדיר עירוי. אין לתת תרופות להורדת חום. חשוב לציין, קירור הנפגע על ידי שפיכת כמות רבה של מים, השבת רוח על גופו והשכבתו על מצע שאינו חם עשויה לגרום להתאוששותו תוך פחות משעה. 

היקף הפגיעה הרב מערכתית ושיעור התמותה ממכת חום קשורים באופן ישיר לשטח שכלוא תחת עקומת זמן-טמפרטורת ליבת גוף קריטית (מעל 40 מ"צ). משך הזמן בו הרקמות נמצאות מעל הטמפרטורה הקריטית ולא שיא הטמפרטורה של ליבת הגוף היא הקובעת את חומרת הפגיעה ופוטנציאל ההחלמה. כאשר הקירור מתבצע במהירות וטמפרטורת הגוף והתפקוד הקוגניטיבי חוזרים לטווח הנורמאלי תוך שעה מהופעת התסמינים, רוב החולים במכת חום מתאוששים באופן מלא. מקובלת הקביעה כי כאשר נפגעי מכת חום ממאמץ מאובחנים ומקוררים בתוך זמן קצר מההתמוטטות והשטח הכלוא תחת העקומה קטן ונמוך- הפרוגנוזה טובה יותר ורובם יחלימו ללא סיבוכים. לעומת זאת נפגעי מכת חום, שאינם מאובחנים בזמן או שאינם מקוררים במהירות ושטח העקומה גדול וגבוה, נוטים לעלייה בתחלואה הנלווית ובתמותה. 
 
זכרו:
נהנים בשמש – שומרים על הבריאות!

 

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
Shareשתף/שמור
  
  

נוהל רישוי מוצרים להגנה מפני השמש

 

נוהל מספר 124 - המינהל לטכנולוגיות רפואיות ותשתיות - רישוי למוצרים להגנה מפני קרינת השמש