תרומת איברים , משרד הבריאות

תרומת איברים

חתימה על כרטיס תורם - אדי

אלטרואיזם, ערבות הדדית ותרומת איברים


תרומת איברים היא מתנה שלא ניתן לכמת אותה, הניתנת לאדם הנזקק לה, מתוך רצון אמיתי לעזור.
אלטרואיזם מהווה את הסיבה העיקרית, שאנשים מציגים כאשר הם נשאלים מדוע הם מוכנים להיות תורמי איברים לאחר המוות או כאשר בני משפחה נענים לבקשה לתרום איברים של בני משפחה שנפטרו. 
הרצון לעזור לזולת, ללא תמורה מיידית או אישית, הוא המניע הרווח בקרב רוב האנשים שהביעו נכונות לתרום את איבריהם לאחר מותם ובקרב משפחות שתרמו את את איברי יקיריהם.
מרבית הדתות מדגישות את החשיבות של עזרה לזולת והצלת חיים, כך שהנושא של אלטרואיזם חשוב לאנשים בעלי אמונה דתית מדתות שונות. 

חשוב לזכור שהחלטת בני המשפחה, ברגעי הכאב והיגון, לתרום את איברי יקירם, היא מעשה אצילי, שיכול להוביל להארכת חיים או שיפור משמעותי בחייו של אדם הזקוק להשתלת איברים.

חתימה על כרטיס תורם אדי מעידה על רצונו של אדם לתרום מאיבריו לאחר מותו להצלת חייהם של חולים הממתינים להשתלה. חוזר מנכ"ל משרד הבריאות "קבלת הסכמת אדם בחייו - לתרומת איבריו לאחר מותו" (חוזר 24/11) מתייחס לנושא זה.

ניתן לקחת איברים מאדם שנקבע מותו, בגילאים 0-75, 
ובתנאי שהאיברים במצב ראוי להשתלה. 
בדיקת כשירות 
האיברים להשתלה תעשה רק לאחר קביעת המוות המוחיבבית החולים.

האיברים שאותם ניתן להשתיל היום בישראל: כליות, ריאות, כבד (ואונות כבד), לב ולבלב. הרקמות שניתן לשתול כיום הן: קרניות, עצמות, גידים, מפרקים, עור ומסתמי לב.

חוק השתלת איברים
מכיל מכיל בתוכו פרק מיוחד המתייחס לתורמים חיים. כיום מתאפשרת תרומת כליה מקרובי משפחה מדרגה ראשונה וגם מקרובי משפחה מדרגה שנייה ומאנשים המוגדרים כקרובים רגשית אל החולה. תרומה של אונת כבד אפשרית מקרוב משפחה בלבד.

שאלות ותשובות

פתח
מי יכול לחתום על כרטיס תורם?
פתח
מתי ניתן לתרום איברים? מה ההבדל בין מוות מוחי נשימתי למוות לבבי?
פתח
האם יש הגבלה לגבי גיל או מצב בריאותי של תורמי איברים?
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
Shareשתף/שמור