אָדי (אהוד) בן דרור היה בחור פתח תקוואי בריא ומלא חיים, אשר חלה לפתע, בגיל 26, במחלת כליות חריפה אשר הידרדרה לאי ספיקת כליות סופנית. הוא טופל במשך שנתיים תמימות בדיאליזה, תוך שהוא ממתין לטלפון הגואל שיבשר כי נמצאה לו כליה מתאימה להשתלה. כאשר נמצאה הכליה וההשתלה התבצעה, גופו כבר לא עמד בסיבוכים והוא נפטר כעבור חודשיים.
במהלך מחלתו שוחח אדי עם הוריו, דבורה ושמואל בן דרור, ועם חבריו והעלה את הרעיון להחתמת אנשים על נכונות לתרום איברים לאחר מותם.
לאחר מותו, הפך הרעיון לצוואה ובאוקטובר 1978 הוקמה אגודת אָדי שחוללה מהפך בתחום המודעות לתרומת איברים בארץ והחלה להחתים את הציבור על כרטיס התורם אדי.
משנת 1989 מתפעל המרכז הלאומי להשתלות -אדי במשרד הבריאות את מאגר החותמים על כרטיס אדי
