הטיפול בסוכרת נעורים ממשיך להוות אתגר ברפואה המודרנית. חולי סוכרת נעורים הלוקים באי ספיקה כלייתית סופנית, מקבלים טיפול תומך בדיאליזה או עוברים השתלת כליה.
השתלת הכליה משפרת את איכות החיים ומאיטה את סיבוכי המחלה, כגון פגיעה בכושר הראייה ותופעות נוירופתיה, אך אינה מרפאת את הסוכרת. הניסיון הוכיח כי השיטה הטובה ביותר להשגת שליטה מיידית ובטוחה בסוכרת היא השתלה מוצלחת של לבלב.
השתלה משולבת של לבלב - כליה משיגה את שתי המטרות:
- שחרור חולה הסוכרת עם מחלה כלייתית מתלות, הן באינסולין והן בדיאליזה, ושיפור ניכר באיכות חייו.
- השתלת לבלב - כליה מאריכה את תוחלת החיים של החולים ומאיטה את התקדמות הסיבוכים הקשורים למחלות של כלי הדם קטנים.
אלפי חולים בעולם כבר עברו השתלה משולבת זו עם תוצאות טובות. בארץ נעשתה השתלת כליה - לבלב ראשונה בשנת 1989 ומאז התבצעו למעלה מ-100 השתלות.
הצלחת ההשתלה תלויה, בן היתר, בבחירה הנכונה של המועמדים להשתלת לבלב - כליה. המתאימים ביותר הם חולים בני 20-50 שלקו בפגיעות שונות נוסף לפגיעה הכלייתית.
בעשור האחרון חלה התקדמות רבה בטכניקה הכירורגית אשר הפחיתה את סיבוכי הניתוח. אולם, גם היום מופיעים בקרב 35% מהמושתלים סיבוכים כמו דחייה, דלקת לבלב, דליפת מיצי הלבלב, פקקת ומורסה.
יחד עם זאת, ההתקדמות הכוללת בטכניקת הניתוח, בבחירת המועמדים ובטיפול בסוכרת, שיפרה את התוצאות הכלליות של השתלת הלבלב והביאה אותן ל - 90% שרידות חולה ומעל ל - 70% שרידות כליה ולבלב בשנה הראשונה.
דיווחים מעודדים פורסמו בספרות המקצועית, בעיקר לאחר שנתיים של תפקוד השתל על שיפור מהירות ההולכה העצבית והפעילות האוטונומית, שיפור בחדות הראייה ובעיקר היעדר פגיעה כלייתית והגנה על הכליה המושתלת.
כיום נעשית פעילות מחקרית ענפה על מנת לפתח שיטות אבחון של דחייה בשלב מוקדם ככל האפשר כדי שניתן יהיה לנקוט צעדים למניעתה.
