עקרונות
הקצאת הלב נעשית לפי התאמת סוג הדם ומשקל הגוף בין התורם לנתרם ולפי הוותק ברשימת ההמתנה להשתלה. כמו כן נלקחת בחשבון חומרת מחלתם של המועמדים השונים להשתלה. רשימת הממתינים נחלקת לשניים, וזאת בהתאם לחומרת המחלה: סטאטוס 1 וסטאטוס 2. (פירוט בהמשך)
רשימת ממתינים
ניתן להירשם להשתלה בגילאים 0-65.
רשימת סטאטוס 1: מועמדים במצב דחוף הכולל: א. חולים אשר מאושפזים בבית חולים בשל מצבם הקשה, ונזקקים לתרופות באמצעות עירוי רציף לווריד ו/או תמיכה מכנית בעזרת משאבה או ב. מועמדים עם לב מלאכותי, גם אם אינם מאושפזים באופן רצוף.
רשימת סטאטוס 2: הממתינים הנכללים ברשימה זו ממתינים בביתם, כאשר מצב מחלתם יציב יחסית.
שיטת ההקצאה
כאשר נמצא לב להשתלה, מוקלדים סוג דמו של התורם, ומידות גופו (משקל וגובה), והמחשב מוציא פלט עם רשימת הממתינים המתאימים מבחינת מידות גופם (עד 20% יותר או פחות מהתורם), תוך כדי הבאת הוותק בחשבון (ותק גדול יותר מעניק קדימות). הדחיפות הרפואית היא השיקול הראשון בהחלטת ההקצאה, לכן תרומת הלב מוצעת קודם כל לממתינים מסטאטוס 1. השיקול השני הנבחן הוא - סוג הדם. הלב יוצע קודם כל לבעלי סוג דם זהה, ורק אם אין ממתין דחוף בסוג הדם הזהה תיבדק האפשרות להשתיל את הלב בחולה דחוף אחר בעל סוג דם תואם וכפוף להתאמה במידות הגוף בין התורם לנתרם.
במידה שיש שני מועמדים או יותר המתאימים לאותה תרומת לב, ישוחחו ביניהם הרופאים הקרדיולוגים שמטפלים בחולים אלה, ויחליטו מי הממתין הקשה ביותר שיקבל את התרומה. במידה שלא הגיעו להסכמה ביניהם, יקבע זאת קרדיולוג "חיצוני" (שאינו קשור עם בתי חולים בהם מתבצעות השתלות לב) שנקבע למטרה זו על-ידי המרכז הלאומי להשתלות, לאחר ששמע את הצדדים. על-מנת להבטיח קבלת החלטה נכונה ואמינה, הרופא ה"חיצוני" מבקר את החולים הדחופים בסטאטוס 1 במחלקות האשפוז. ביקורים אלה נעשים מעת לעת ביחד עם נציג המרכז הלאומי להשתלות.
