הקצאת כליות

בהקצאת כליות לא קיים קריטריון של דחיפות.  

חלוקת הכליות להשתלה נעשית לפי זהות בסוג הדם בין התורם לנתרם (O ל- B ,O ל- B וכד').  

 

עקרונות הקצאת כליה ולבלב (לחולים עם סוכרת מסוג 1)

 

1. התאמה לפי זהות בסוג הדם. 

 

2. מבחן הצלבה שלילי בין תאי הדם של הממתין לתאים של התורם, ולפי הוותק ברשימת ההמתנה (קיימת רשימה נפרדת של חולי סוכרת הממתינים לכליה + לבלב).

 

רשימת ממתינים 

אין הגבלת גיל להשתלת כליה. ככלל הרישום להשתלת כליות מן המת אפשרי רק לאחר התחלת דיאליזה. כאשר חולה נרשם להשתלה, משך זמן ההמתנה ייחשב לו מיום התחלת טיפולי הדיאליזה (ולא לפי מועד הרישום להשתלה). 

מטופל בדיאליזה שנכנס בגיל מסוים לרשימת הממתינים, ו"עבר" קבוצת גיל עקב ההמתנה הממושכת,  ימשיך  לקבל את ניקוד לפי קבוצת הגיל בו נכנס לרשימה (ככל שהממתין יותר צעיר כך מקבל יותר נקודות).

 

שיטת ההקצאה  

כאשר מתקבלת תרומת כליות, נלקחות בלוטות מגופו של התורם, ומועברות למעבדה הארצית לסיווג רקמות. במעבדה נמצאות דגימות הדם של כל המועמדים להשתלת כליה ולהשתלת כליה - לבלב (הדגימות נשלחות לשם אחת לחודש). מן הבלוטות מופקים תאים אשר נבדקים מול דגימות הדם של הממתינים, שלהם אותו סוג דם כמו לתורם. בדיקה זו נקראת "הצלבה". רק ממתינים להשתלה, שבדיקת ההצלבה שלהם עם תאי התורם שלילית, יכולים לקבל כליה או כליה ולבלב מהתורם הזה. מבין הממתינים שלהם בדיקת הצלבה שלילית עם התורם, הקדימות נקבעת לפי ארבעה קריטריונים:  גיל, משך ההמתנה (שנספרת בחודשים מאז תחילת הדיאליזה), דמיון גנטי (HLA) ורמת נוגדנים (PRA). לכל קריטריון מספר הנקודות שנע מ - 0 ועד 4, פרט לרמת נוגדנים (PRA), עבורה הניקוד נע מ- 0 ל- 6. בטבלאות למטה, מפורטת שיטת מתן הנקודות. 

 

אצל חלק מהממתינים יש רמת  נוגדנים גבוהה. משמעותה היא שיש להם נוגדנים לאנשים רבים והסיכוי שלהם למצוא התאמה עם תורם כליות הוא נמוך.על מנת לפצות על הסיכוי הנמוך למצוא כליה, המרכז להשתלות קבע ניקוד "גבוה" יותר לבעלי רמות נוגדנים גבוהות. עבור כל ממתין שההצלבה שלו עם התורם שלילית מסכמים את סך הנקודות, והממתין עם מספר הנקודות הגבוה ביותר יקבל את האיבר. 

 

 

1.  כאשר התורם הוא ילד מתחת לגיל  18 - תחילה תיבדק התאמה בממתינים שהם ילדים מתחת לגיל 18.     

 

2.  כאשר התורם מעל גיל 60 - יושתלו חולים מעל גיל 60.