פניות בנושא בריאות ונגישות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות נחקק בשנת 1998 אולם חלק מן התקנות אשר מורות כיצד ליישמו עדין בתהליכי חקיקה, נוצר מצב שבעת הפעילות ליישום החוק בשטח, עולות לא פעם שאלות, סוגיות ודילמות. כמו כן נוצרים מצבים שגורמים מסויימים אינם פועלים ליישום החוק או שפועלים בניגוד אליו.
ניתן לפנות בשאלות ובתלונות לממונת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד הבריאות בנושאים:
- שוויון ונגישות לשירותי הבריאות
- זכויות של עובדים עם מוגבלות בשירותי הבריאות
- שאלות הקשורות לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות
- מידע בנוגע לממוני שוויון ורכזי נגישות בשירותי הבריאות
הערות:
המשרד מחוייב לשמירה על סודיות.
ניתן לפנות בעילום שם או לבקש אנונימיות.
ניתן להפנות שאלות ותלונות שמתייחסות לטובת הכלל, גם אם לא התקיימה פגיעה ישירה בפונה.
הכתובת לפניה:
אורלי בוני
מנהלת השירות הארצי לריפוי בעיסוק
ממונת שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות
משרד הבריאות
רח' רבקה 29, קומה ג', ירושלים
ת.ד. 1176, ירושלים, מיקוד 91010
טלפון: 02-5681267 פקס: 02-6725739 נייד: 050-6242195
מייל: orly.boni@moh.health.gov.il
דוגמאות לפניות נפוצות ותשובות
פניה: הכיתוב בעלוני תרופות
האם יש התייחסות כלשהי בחוק ובתקנות לגודל האותיות בעלון התרופות?
מענה:
מדובר במוצר, שלגביו אין תחולה לתקנות הנגישות לשירות. לעניין זה נדרשת חקיקה נפרדת, לאו דווקא במסגרת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אלא במסגרת הסדרת ממכר תרופות וסימונן.
כרגע הפתרון המעשי הוא לבקש את עזרת הרוקחים. כחלק משירותי העזר הסבירים בהם מחוייבים רוקחים (שהם שירות מסחר) לפי תקנות הנגישות לשירות, נכלל (במשתמע) גם הקראה של מידע לאנשים עם מוגבלות ראיה. אנשים המתקשים לקרוא את הכתוב יכולים לבקש מהרוקח שיקריא להם את הכיתוב. בבתי מרקחת רבים הרוקחים אומרים בעל-פה ללקוחות, כדבר שבשגרה, מהן הוראות נטילת התרופות, גם אם אינם קוראים את כל הכיתוב בעלון (כגון הרכב התרופה).
פניה: קלנועיות ככלי ניידות לאנשים עם מוגבלות
קיימת בעיה בהתניידות בקלנועית בתוך מרפאות, ובכלל זה כניסה לחדרי טיפול.
מה החלופה המקובלת המומלצת במידה ולא ניתן להיכנס עם הקלנועית?
מענה:
תנועה בקלנועיות מצריכה מרחבים גדולים יותר לתמרון מאלו של כסאות גלגלים ממונעים.
היות ואנשים המתניידים עם קלנועית מסוגלים לקום ולעשות לפחות מספר צעדים, ומאחר שלא ניתן להחליט על פתח דלתות רחב יותר מזה שנקבע בתקנות, מעבר לנדרש עבור התניידות בכיסאות גלגלים, נדרשים אנשים המתניידים בקלנועיות להחנות את הקלנועית בקרבת הכניסה.
פניה: שילוט מישוש
בשלב זה המוסדות מתארגנים לשילוט נגיש על-פי תקן ישראלי 1918ובכלל זה שילוט מישוש. האם כל שילוט חדש חייב להיות מישושי?
מענה:
(1) בתקן ישראלי 1918 העוסק בין היתר בנושא השילוט, מוגדרים אילו מקרים מחוייב שילוט מישוש. כך למשל, כאשר מדובר בשלט על הקיר כגון שם חדר או אולם, יהיה שילוט מישוש בנוסף לשילוט הרגיל.
(2) התקנה מגדירה פטורים במקרים מסויימים, למשל בשירותי הארחה מסויימים, וכן מגדירה כיצד ייראה השילוט המישושי: ספרות, ולפי העניין טקסט שיכלול לא יותר משתי מילים.
(3) כאשר בחדר מסויים יש רק מספר, המצוי על גבי הדלת ולא על גבי הקיר - הספרות צריכות להיות בולטות.
בכל מקרה, השילוט המישושי לא יהיה בברייל, לפי תקנה זו, למעט שילוט בחדרי מדרגות המשמשים למילוט.
תקנות הנגישות לשירות חלות הן על מקומות קיימים והן על מקומות חדשים, ולכן חל גם על שילוט חדש במקום ציבורי - במקום הפתוח לכלל הציבור. אין חובה להנגיש שילוט במקום שהציבור בדרך כלל אינו מגיע אליו, לרבות חלקים במקום ציבורי שאינם פתוחים לציבור הרחב.
פניה: סמלים מוסכמים לתיאור אנשים עם מוגבלות
האם קיימים סימנים מוסכמים לתיאור אנשים עם מוגבלות, מלבד ניידות בכיסאות גלגלים, שמיעה וראיה ?
.
מענה:
כיום, אין סמלים/סימנים מוסכמים לנגישות לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, שכלית ו/או נפשית. בזמנו הוסכם להשתמש בסמל הנגישות הקלאסי עבור כל המוגבלויות, אך עם הכנסת השימוש בסמלי הנגישות לאנשים עם מוגבלות בשמיעה ובראיה, הסכמה זו הופרה. יתכן וסימון על-ידי הסמל הקלאסי בלבד יכול לפתור את הבעיה, ולו באופן חלקי.