דבר ממונת שוויון ונגישות
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, התשנ"ו-1996, הינו אחד מהחוקים החברתיים המתקדמים בארץ, כאשר חקיקת פרק הנגישות (2005), הינה מבין החקיקות המתקדמות בעולם.
חקיקה זו מבוססת על הזכות של כל אדם לשוויון ונגישות, כאחת מזכויות האדם הבסיסיות שלו כאזרח המדינה. כמו כן, קורא החוק תיגר כנגד היחס הפטרוני והלא מכבד שניתן לאנשים עם מוגבלות כאשר פועלים למענם מתוך מקום של חסד, ולא מאפשרים להם לפעול למען עצמם מתוך מקום של זכות. החקיקה, מעצם מהותה, מאפשרת לאדם לעמוד על זכותו, תוך שהוא דורש יישום החוק וכיבוד הנחות היסוד שלו - הזכות לנגישות ומניעת אפליה.
עם זאת, יישום החוק הלכה למעשה לא יכול להתבצע על בסיס תקנות, נהלים ואכיפה בלבד, אלא ואולי בעיקר, תלוי בביצוע פעולות לשינוי עמדות חברתיות, נורמות התנהגות, והגברת המודעות והידע בכל הקשור לעולם המוגבלויות מתוך ראיה חברתית, תרבותית ומדינית.
יישום החוק בשירותי הבריאות מבוסס הנחת היסוד, המובילה את חוקי הבריאות השונים בישראל, הרואה בזכות לבריאות כאחת מהזכויות הבסיסיות של כל אדם, בכל חברה ובכל תרבות. כפי שלמדינה אחריות בסיסית לקידום זכויות האדם, כך יש לה אחריות בסיסית לשמירה וקידום בריאותו.
מערכת הבריאות, מעצם ייעודה, מחויבת לפעול למען זכויותיהם של האנשים עם המוגבלויות ברוח החוק, לאפשר שילובם בחברה תוך קבלת כל שרות בריאות באופן שוויוני, נגיש ומכובד.
על קובעי המדיניות לבחון היום כיצד עונים לצרכי הבריאות של האוכלוסייה כולה תוך הובלת מהלך של קידום הזכות לבריאות מנקודת מבט של חוקי שוויון בכלל וחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות בפרט. אחת הדרכים ליצירת שוויון בבריאות היא על-ידי צמצום פערים ומתן אפשרות לנגישות וזמינות לשירותי הבריאות, ולכאן מכוונים מאמצי משרד הבריאות בתהליך יישום החוק.
נפלה לידי זכות גדולה להיות מבין מובילי בשינוי במשרד בנושא כה חשוב זה. אני חשה התלהבות ואמונה בצדקת הדרך, וכולי תקווה שכוחם של הנרתמים והעושים במלאכה בשירותי הבריאות רק ילך ויגבר.
