תהליך קבלת סל שיקום, משרד הבריאות
בריאות הנפש

תהליך קבלת סל שיקום

אדם המתמודד עם מגבלה נפשית יכול להיעזר במערך השיקום בקהילה לצורך קידום תהליך שיקומי אישי. תהליך השיקום יכול להוות תהליך של צמיחה וגדילה, לצד ההתמודדות עם המחלה, ותהליך של התפתחות, מציאת משמעות ומטרה לחיים למרות ועל אף המחלה.
אדם המתמודד עם מגבלה נפשית, שזכאי לשיקום לפי חוק שיקום נכי נפש בקהילה, התש"ס, 2000 ומעוניין להתחיל בתהליך שיקום, יכול לפנות לוועדת השיקום האזורית ("ועדת סל שיקום") בבקשה לקבלת "סל שיקום"- שירותי שיקום הניתנים לפי החוק (לפירוט תחומי השיקום).
 
להלן יפורט תהליך קבלת "סל שיקום":

הזכאות לסל שיקום
הקריטריונים לזכאות לסל שיקום:
(א) אדם המתמודד עם מגבלה נפשית, שמלאו לו 18 שנה. 
(ב)  אדם הסובל מנכות רפואית בשל הפרעה נפשית בשיעור של 40% לפחות, שנקבעה לפי סעיפים 33 או 34 בתוספת לתקנות לקביעת אחוזי נכות
 

תהליך קבלת סל שיקום
1. פניה למוסד לביטוח לאומי  לשם קבלת הכרה מביטוח לאומי בנכות בשיעור 40% לפחות או לפסיכיאטר מוסמך.
כאמור, על-פי  הקבוע בחוק שיקום נכי נפש בקהילה רק מי שיש לו נכות רפואית נפשית של 40% ומעלה שנקבעה על-ידי המוסד לביטוח לאומי רשאי לפנות לוועדת סל שיקום לקביעת זכאותו לתוכנית שיקום לפי החוק לשיקום נכי נפש בקהילה (2000). הפניה לביטוח הלאומי לקביעת הנכות עדיפה מכיוון היא גם מאפשרת קבלת קצבאות, דבר שלא ניתן לקבל על סמך קביעה של פסיכיאטר מוסמך בלבד.

במידה ויש מניעה אמיתית לפניה לביטוח לאומי ניתן לפנות לפסיכיאטר שהוסמך לכך במיוחד על ידי שר הבריאות ("פסיכיאטר מוסמך") אשר יפעל בהתאם לכללים ולמבחנים לקביעת אחוזי נכות על ידי הביטוח הלאומי. 
במקרה בו כבר נעשתה קביעה על ידי הביטוח הלאומי לגבי אחוזי הנכות של הפונה, לא ניתן לפנות לפסיכיאטר מוסמך.
 

2. בניית תוכנית שיקומית
נדבך מרכזי בתהליך השיקום הוא בניית תוכנית שיקומית המותאמת לרצונותיו, לצרכיו  וליכולותיו של האדם עם המיגבלה הנפשית. השיקום יכול להיעשות באמצעות השלמת השכלה, סיוע בהשתלבות בתעסוקה, סיוע בדיור בקהילה ועוד (הפניה לפירוט התחומים ב סל שיקום). 

התוכנית השיקומית תיבנה במשותף בין האדם המשתקם ובין מתאם הטיפול/ הגורם המפנה לועדת השקום האזורית, אשר יכול להיות אחד מאלה:
א. בית חולים פסיכיאטרי
ב. מרפאה/תחנה לבריאות הנפש
ג. שירותי הרווחה 
ד. מסגרת שיקומית בקהילה
ה. מטפל פרטי (באחד ממקצועות הטיפול: עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, פסיכיאטר, פסיכולוג, אח/ות מוסמך/ת)

במקרים שאין מתאם טיפול או גוף מטפל שמסייע לאדם נפגע הנפש, יש באפשרותו למלא את טפסי הפנייה לועדת השיקום בעצמו, לצרף להם את כל הניירת הנדרשת, כולל הטופס הממולא על ידי הרופא הפסיכיאטר המטפל, ולהגישם ישירות לוועדת השיקום האזורית (ראו להלן פניה לוועדת שיקום אזורית). כמו כן, יכול בן משפחה לפנות לוועדה בשם נפגע הנפש ובהסכמתו, בצירוף כל הטפסים הנדרשים.

תוכנית השיקום נבנית בשיתוף עם המשתקם וכוללת יעדים ומטרות וקובעת צעדי פעולה מפורטים. התוכנית נבחנת מעת לעת.
 
3. פניה לוועדת השיקום האזורית 
ועדת השיקום האזורית היא הגורם המאשר את התוכנית השיקומית שנבנתה. 
הפניה לוועדת השיקום נעשית באמצעות הגורם המפנה, או פנייה עצמאית של האדם עצמו תוך משלוח כל טפסי סל השקום מלאים אל לישכת הבריאות המחוזית באיזור המגורים של האדם 

בפניה לוועדת השיקום יש להגיש את הטפסים הנדרשים והמסמכים מצורפים:
  • פרטים אישיים
  • דו"ח רפואי - ימולא על-ידי הפסיכיאטר המטפל ויכלול סיכום מחלה.
  • דו"ח סיעודי – כאשר אדם פונה לקבלת סל שיקום ישירות ממערך האשפוז  
  • סיכום  פסיכוסוציאלי - ימולא על-ידי הגורם המטפל.  
  • הערכה תיפקודית.  רצוי לצרף אבחונים רלוונטיים.
  • סיכום  ונימוק המלצות  הפונה והגורם המפנה  
  • דיווח ממחלקת השיקום של המוסד לביטוח הלאומי 
  • דיווח קביעת נכות, אחוזי נכות וסעיפי הנכות
  • טופס ויתור סודיות חתום.  

נספחים 
  • בקשה לטיפול דנטלי – במידה שנכלל בתוכנית השיקומית 
  • בקשה לקרן שיקום - במידה שנכלל בתוכנית השיקומית
  • טופס בקשה לחונך או סומך - במידה שנכלל בתוכנית השיקומית

הערות:
מומלץ לצרף כל מסמך המאפשר הכרות נוספת את הפונה כגון: דו"ח מלשכות רווחה, או ממסגרות  שיקומיות בעבר ובהווה. 
  • להפניה לדיור: אישור זכאות לסיוע בשכ"ד מטעם משרד השיכון, או התחיבות לתשלום שכ"ד ממקורות אחרים.  במידה  ועדין אין אישור, יש לצרף צלום של בקשה למשרד השיכון.

אופן הגשת המסמכים
הטפסים והמסמכים יוגשו על ידי הגורם המפנה (או בפניה ישירה של האדם)  באמצעות הדואר לרכז ועדת השיקום (מומלץ לשמור העתקים של המסמכים).
רכז הוועדה יבחן את המסמכים ובמידת הצורך יחזיר את המסמכים  השלמות לגורם המפנה (אם האדם פנה בעצמו יוחזרו אליו המסמכים).

4. זימון לוועדת שיקום אזורית
לאחר קבלת  החומרים ובחינתם, יזמן רכז השיקום את ועדת השיקום האזורית. הוועדה מורכבת משלושה אנשי מקצוע מבין אלה: פסיכיאטר, עובד סוציאלי, מרפא בעיסוק, פסיכולוג או אח/ות מוסמך/ת 
הוועדה תבקש מהפונה להגיע למפגש עמה לצורך היכרות והתרשמות. 
הפונה יכול להביא יחד איתו לוועדה גם בני משפחה וכן כל גורם אחר שיכול לסייע.

הוועדה תתכנס ותזמן את הפונה עד כחודש מקבלת המסמכים במלואם. הוועדה תיערך באחד היישובים הנמצאים במחוז (אולם לא תמיד ביישוב בו מתגורר הפונה).

5. החלטת וועדת שיקום אזורית 
לאחר עיון במסמכים והמפגש עם הפונה תקבל הוועדה החלטה, בהתאם לחוק שיקום נכי נפש בקהילה (תש"ס, 2000), האם לאשר את התוכנית השיקומית במלואה, האם לאשר את חלקה או האם לדחות את התוכנית השיקומית. כמו כן יכולה הוועדה להציע שינויים ותוספות לתוכנית השיקומית

החלטת הוועדה בליווי הנימוקים להחלטה ישלחו בדואר לגורם המפנה, או במקרים של פניה עצמאית לפונה עצמו.

6. קבלת סל שיקום
במקריים בהם אושר לפונה סל שיקום יערכו הוא והגורם המפנה ביחד "סקר שוק" ויבחרו את המסגרת/ות  ו/או השירותים המתאימים שנותנים מענה לתוכנית השיקומית.

7. קליטת המשתקם במסגרת השיקומית
לאחר בחירת המסגרת המתאימה וההתקשרות עמה, יחל הפונה בפעילות, בהתאם לתוכנית השיקומית שנקבעה.  
רכז השיקום האזורי יעביר אישור תקציבי לשרות השיקומי. באמצעות אישור תקציבי זה מממנת המדינה את שהותו ופעילותו של הפונה בשרותי השיקום. 

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
Shareשתף/שמור