מחלות הנמנעות על-ידי חיסונים עלולות להיות מסוכנות ואף קטלניות.
החיסונים מפחיתים באופן משמעותי את הסיכון להידבקות, וזאת על-ידי שימוש במקורות ההגנה הטבעיים של הגוף על-מנת לפתח חסינות למחלה. המידע להלן מסביר כיצד הגוף נלחם בזיהום וכיצד החיסון פועל על-מנת להגן על האדם באמצעות פיתוח חסינות למחלה.
מערכת החיסון - מנגנון ההגנה של הגוף מפני זיהומים
על-מנת להבין כיצד פועל החיסון, רצוי להבין כיצד הגוף נלחם במחלה. כאשר חיידקים או נגיפים פולשים לגופנו הם מתרבים ותוקפים את הגוף. פלישה זו נקראת "זיהום", הזיהום הוא הגורם למחלה. מערכת החיסון משתמשת במספר אמצעים על מנת ללחום בזיהום; הדם מכיל תאי דם אדומים, הנושאים חמצן לרקמות ולאיברים, ותאי דם לבנים או חיסוניים, הנלחמים בזיהום. תאי הדם הלבנים כוללים בעיקר תאי B, תאי T ומקרופאגים:
- מקרופאגים הם תאי דם לבנים אשר בולעים ומעכלים את החיידקים. המקרופאגים מותירים מאחור חלקיקים של החיידקים הפולשים הנקראים "אנטיגנים". הגוף מזהה את האנטיגנים כמסוכנים ומעורר את הגוף לתקוף אותם.
- הנוגדנים תוקפים את האנטיגנים שהשאירו המקרופאגים. הנוגדנים מיוצרים על ידי תאי דם לבנים הגנתיים הנקראים תאי B.
- תאי T הם סוג אחר של תאי דם לבנים הגנתיים. הם תוקפים את התאים בגוף אשר נדבקו בזיהום.
בפעם הראשונה שהגוף נתקל בחיידק או נגיף הגורם לזיהום, לוקח לו מספר ימים עד לייצור הכלים הנחוצים לו להילחם בחיידק או בנגיף ולהשתמש בהם על-מנת להתגבר על הזיהום. לאחר הזיהום, מערכת החיסון "זוכרת" את כל הכלים שנעשה בהם שימוש כדי להגן על הגוף מפני מחלה מסוימת.
הגוף שומר מספר תאי T, הנקראים תאי זיכרון, אשר נכנסים לפעולה במהירות בכל פעם שהגוף פוגש באותו חיידק או נגיף בשנית. כאשר מתגלים האנטיגנים המוכרים, תאי הזיכרון מפעילים את תאי ה-B המייצרים את הנוגדנים המתאימים להשמדתם.
כיצד פועל החיסון
החיסון עוזר לפתח חסינות על-ידי הדמיה של הזיהום. סוג זה של זיהום אמנם איננו גורם למחלה, אך הוא גורם למערכת החיסון לייצר תאי T ונוגדנים. לעתים, לאחר קבלת החיסון, הזיהום המדומה עלול לגרום להופעתם של תסמינים קלים, כגון חום. תסמינים קלים אלה הם תופעה רגילה ויש לצפות להם בעת שהגוף בונה חסינות.
ברגע שהזיהום המדומה נעלם, הגוף נותר עם מלאי של תאי T, תאי זיכרון, אשר יזכרו כיצד להילחם במחלה בעתיד. עם זאת, לגוף לוקח בדרך כלל מספר שבועות לייצר תאי T ותאי B לאחר החיסון. לכן, קיימת אפשרות שאדם אשר נדבק במחלה בסמוך לקבלת החיסון או מיד לאחר מכן יפתח תסמינים ויידבק במחלה משום שלא היה לחיסון די זמן לספק הגנה.
סוגי החיסון
כיום, יש חמישה סוגים עיקריים של חיסון אשר ניתנים בדרך כלל :
- חיסון חי מוחלש – חיסונים אלה מכילים זן של נגיף חי אשר הוחלש על מנת שלא יגרום למחלה בקרב אנשים בעלי מערכת חיסון בריאה. מאחר שחיסון חי מוחלש דומה ביותר לזיהום טבעי, הם משמשים מורים טובים למערכת החיסון. דוגמאות לחיסון חי מוחלש כוללות חיסונים נגד חצבת, חזרת ואדמת (חיסון MMR) וחיסון נגד אבעבועות רוח. אף על פי שחיסונים אלה יעילים ביותר, יש מי שלא יכולים לקבלם. ילדים בעלי מערכת חיסונית מוחלשת – למשל או ילדים אשר עוברים טיפול כימותרפיה – אינם יכולים לקבל חיסון חי מוחלש.
- חיסון מומת – חיסון זה מיוצר על-ידי נטרול הנגיף בעת תהליך הרכבת החיסון. החיסון המומת נגד פוליו הוא דוגמה לחיסון מסוג זה. חיסונים מומתים יוצרים תגובות חיסוניות בדרכים השונות מאלה של החיסון החי המוחלש. לעתים קרובות, יש צורך לתת את החיסון מספר פעמים על-מנת ליצור את החסינות או לשמור על קיומה.
- חיסון טוקסואיד – מונע מחלות הנגרמות על-ידי חיידק המייצר רעלנים בגוף. בתהליך הרכבת חיסון מסוג זה הרעלנים מוחלשים על-מנת שלא יוכלו לגרום למחלה. רעלנים מוחלשים נקראים טוקסואידים. כאשר מערכת החיסון מקבלת חיסון המכיל טוקסואיד, היא לומדת כיצד להילחם ברעלנים הטבעיים. החיסון האל-תאי (DTaP) מכיל טוקסואידים של דיפתריה ושל טטנוס.
- חיסון תת-יחידתי (subunit) - מכיל חלקים של הנגיף או של החיידק או תת-יחידות ולא את החיידק כולו. מאחר שחיסונים אלה מכילים רק את האנטיגנים הנחוצים ולא את כל שאר החלקים המרכיבים את החיידק, קיומן של תופעות הלוואי נדיר יותר. רכיב השעלת (הפרטוסיס) הנמצא בחיסון DTaP הוא דוגמה לחיסון תת-יחידתי.
- חיסון מצומד (conjugate) – החיסון נלחם בסוג אחר של חיידק. בחיידק זה קיימים אנטיגנים המכוסים בשכבה חיצונית של שרשראות של סוכרים הנקראים פוליסכרידים (רב-סוכרים). שכבה זו מסווה את האנטיגן ומקשה על מערכת החיסון הלא-מפותחת של ילד צעיר לזהות אותו ולהגיב לו. חיסונים מצומדים יעילים נגד חיידקים מסוג זה משום שהם מחברים (או מצמידים) את הפוליסכרידים לאנטיגנים שמערכת החיסון מגיבה להם היטב. חיבור זה מסייע למערכת החיסון הלא-מפותחת להגיב לשכבה ולפתח תגובה חיסונית. דוגמה לסוג זה של חיסון הוא חיסון נגד חיידקי פנוימוקוקים.
חיסונים המצריכים יותר ממנה אחת
קיימות ארבע סיבות לכך שתינוקות ואף בני נוער או מבוגרים, אשר מקבלים חיסון בפעם הראשונה, יצטרכו לקבל יותר ממנה אחת:
- במקרה של חיסונים מסוימים (בעיקר חיסונים מומתים), המנה הראשונה אינה מפתחת חסינות בצורה מספקת, ולכן יש צורך לתת יותר ממנה אחת על-מנת ליצור חסינות יעילה יותר. חיסון המגן מפני חיידק מסוג Hib הגורם לדלקת קרום המוח (מנינגיטיס) הוא דוגמה טובה לכך.
- במקרים אחרים, כגון במקרה של חיסון DTaP, המגן מפני דיפתריה, טטנוס ושעלת, הסדרה הראשונה הכוללת ארבע זריקות, אשר ילדים מקבלים כחלק משגרת החיסונים הניתנים לתינוקות, מסייעת להם לבנות חסינות. אולם לאחר זמן מה, חסינות זו מתפוגגת בהדרגה. בשלב זה, יש צורך במנת דחף על-מנת להעלות את החסינות שוב לרמה מגינה. את מנת הדחף הזו נותנים בדרך כלל לילדים בגיל כיתה ב'. יש צורך במנת דחף נוספת נגד מחלות אלו בגיל כיתה ח'. מנת דחף זו הניתנת לילדים גדולים יותר וכן לבני נוער ולמבוגרים נקראת Tdap.
- במקרה של חיסונים מסוימים (בעיקר חיסונים חיים מוחלשים, לדוגמא החיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת), מחקרים מראים כי יש צורך לתת יותר ממנה אחת על מנת להבטיח שכולם יפתחו את התגובה החיסונית הטובה ביותר. אדם המפתח תגובה חיסונית טובה לחיסון מסוג זה נהנה מהגנה טובה לאורך זמן. אך לא אחד המקבל את החיסון מצליח לפתח תגובה חיסונית טובה בפעם הראשונה. לאחר מתן מנה שניה, הרוב המכריע של מקבלי החיסון יפתחו תגובה חיסונית טובה ומספקת. מתן המנה השנייה נותנת הזדמנות נוספת לאלה שלא פיתחו תגובה חיסונית במנה הראשונה לפתח תגובה חיסונית טובה ועוזרת לוודא שכמעט כולם יהיו מוגנים.
- במקרה של חיסון נגד שפעת, יש צורך במתן חיסון כל שנה משום שהנגיפים הגורמים למחלה משתנים משנה לשנה ועל כן יש צורך לשנות את החיסון על מנת להתאימו לשינויים בנגיף. בכל שנה, החיסון נגד שפעת מתוכנן למנוע נגיפים ספציפיים אשר יסתובבו באותה שנה לפי הערכתם של מומחים.
לסיכום- יש אנשים המאמינים כי חסינות המתפתחת באופן טבעי היא טובה יותר מהחסינות הנוצרת בעקבות החיסון. יש לציין, זיהומים טבעיים עלולים לגרום לסיבוכים חמורים ולהיות קטלניים. גם מחלות אשר רוב האנשים מחשיבים כמחלות קלות, כגון אבעבועות רוח, עלולות לגרום לזיהום חמור אשר עלול להביא לידי אשפוז.
- חיסונים, כמו כל תרופה אחרת, עלולים לגרום לתופעות לוואי. תופעות הלוואי הנפוצות ביותר הינן קלות. עם זאת, תסמינים רבים של מחלות הנמנעות על-ידי חיסון עלולים להיות חמורים ואף קטלניים. אף-על-פי שרבות מן המחלות הללו הינן נדירות בישראל, הן מופצות ברחבי העולם ועלולות להגיע גם לארץ ולסכן ילדים שאינם מחוסנים.
- על-אף ההתפתחויות בתחום הבריאות, המחלות אשר נמנעות על ידי החיסונים עדיין יכולות להיות חמורות מאוד – והחיסון הוא הדרך הטובה ביותר למנוע אותן.
