בשנת 1999 החוקר ברנט טיילור Brent Taylor ועמיתיו ביצעו מחקר מבוקר היטב שבו בחנו את יחסי הגומלין בין קבלת חיסוני MMR והתפתחות אוטיזם. הם בחנו 498 רשומות של ילדים עם אוטיזם ועם הפרעות בעלות קווים אוטיסטיים (Autism like disorder). הילדים שנכללו במחקר נלקחו מרשומים על ילדים אוטיסטיים במחוז North Thames באנגליה מהתקופה שלפני 1988(השנה בה הכניסו את השימוש בחיסון MMR למערכת השגרה) ולאחריה. החוקר טיילור בחן את שכיחות האוטיזם בכל קבוצה (אלו שקיבלו חיסון אחרי 1988 ואלו שלא קיבלו אותו, לפני 1988). הוא בדק גם את גילו של הילד בעת האבחנה של האוטיזם. ממצאיו:
- אחוז הילדים שחוסנו היה דומה בילדים עם אוטיזם ובילדים בלא אוטיזם.
- לא נמצא שוני בגיל האבחנה של אוטיזם בילדים שקיבלו את החיסון לבין אלו שלא קיבלו את החיסון.
- פרק הזמן בין מועד התחלת התסמינים של אוטיזם ובין מועד מתן החיסון היה שונה ממקרה למקרה (כעבור שניים, ארבעה או ששה חודשים).
- ממצאים אלו אינם תומכים במנגנון של קשר ביולוגי בין החיסון לתחלואה.
מחקרים אחרים אשר פרסמה החוקרת נטלי סמית (Natalie Smith) בכתב העת המדעי Journal of American Medical Association והחוקר הרשל ג'יק (Hershel Jick) בעיתון British Medical Journal הראו שהעלייה בדיווחים על ילדים הסובלים מאוטיזם אינה קשורה בעליה בשימוש בחיסוני MMR.
המחקר הגדול ביותר אשר חקר את קשרי הגומלין בין חיסוני MMR ובין אוטיזם דווח בעיתון היוקרתי האמריקאי The New England Journal of Medicine בחודש נובמבר 2002. במחקר זה נכללו 537,000 ילדים מדנמרק אשר חלקם קיבלו את החיסון וחלקם לא. הם נבדקו שש שנים אחרי קבלת החיסון. נמצא ששכיחות האוטיזם הייתה זהה בילדים שקיבלו חיסון MMR ובילדים שלא קיבלו חיסון זה.
כל המחקרים שבדקו את הקשר בין חיסון חצבת לאוטיזם או מחלות אחרות (תופעות נוירולוגיות) מצאו באופן מובהק שחיסון נגד חצבת לא מעלה את הסיכון לתחלואה באוטיזם או תופעות נוירולוגיות.
חשוב לציין, כי בשנת 2010 עיתון הלנצט הסיר מרישומיו את המאמר שהצית את הוויכוח הזה עם פרסומו בשנת 1998. הסיבות להסרת המאמר היו ליקויים קשים במחקר וכן חוסר היושר, היעדר האחריות והטעייה מצד המחבר.
לשמירה על בריאות ילדיכם - דאגו לחסן את ילדיכם בחיסונים אשר מומלצים על-ידי משרד הבריאות. הדרך היעילה והבטוחה ביותר למניעת מחלות קשות היא
מתן חיסונים!
