סימני המחלה
המחלה מתבטאת בחולשה, עייפות, חום, הקאה, הופעת צבע צהוב בעור ובלובן העיניים (צהבת). בתינוקות ההדבקה עוברת לרוב ללא סימנים, אך בניגוד למבוגרים, שלרוב מחלימים מהמחלה (90% מהחולים מחלימים), תינוקות נוטים להפוך לנשאים כרוניים של הנגיף. במצב שאדם נושא את הנגיף, הנגיף ממשיך להתרבות בכבד ומופרש לדם ולנוזלי גוף כמו זרע, ללא סימני מחלה. הנגיף עלול להדביק אנשים הסובבים את הנשא, ללא ידיעתו, מאחר שנשא הנגיף אינו חולה ואינו מודע להיותו נשא אלא אם ערך בדיקות דם. המצב של נשאות עלול לגרום לדלקת כבד כרונית העלולה לגרום לשחמת (cirrhosis) או לסרטן הכבד. המחלה איננה ניתנת לריפוי.
תינוקות הנדבקים סביב הלידה נמצאים בסיכון הגבוה ביותר לפתח את סיבוכי נשאות הנגיף.
מחלה הנגרמת על-ידי נגיף דלקת כבד מסוג B התוקף את הכבד.
דרכי העברת המחלה
הנגיף מועבר בכמה דרכים: מאדם לאדם על-ידי מגע עם דם מזוהם ומוצריו, מגע מיני עם אדם הנושא את הנגיף (חולה או נשא), מאם נשאית ליילוד סביב תקופת הלידה וממגע הדוק עם נשא או חולה במשפחה.
בישראל חיים מעל 210 אלף נשאים וחולים (כ- 2%-7% מהאוכלוסייה). החל משנת 1992 מונהג בישראל חיסון שיגרתי כנגד דלקת כבד נגיפית B לכל הילדים.
לפני השימוש בחיסון נגד המחלה, נדבקו מדי שנה ילדים רבים מאחד ההורים או מבן-בית אחר בשנות החיים הראשונות שלהם. בקרב תינוקות כ- 90% מהנדבקים בנגיף מתחת לגיל שנה, ממשיכים לשאת את הנגיף בגוף ונמצאים בסיכון מוגבר לפתח מחלת כבד ממושכת (כרונית).
התחסנות נגד דלקת כבד נגיפית B מקטינה את כמות החולים והנשאים ואת כמות החולים שיזדקקו להשתלת הכבד.
