סימני המחלה
המחלה מתבטאת תחילה בחום גבוה, נזלת, שיעול, עיניים אדומות ורתיעה מאור. ביום הרביעי או החמישי מופיעה תפרחת בצבע אדום כהה. התפרחת מתחילה בצוואר ומתפשטת בהדרגה לעבר הפנים, הגוף והגפיים. הנגעים בעור נקודתיים ומרובים תחילה, ונוטים להתלכד לפריחה המכסה שטחי גוף נרחבים. הפריחה דומה לפרחיו הקטנים והצפופים של החצב ומכאן גם שמה של המחלה. הפריחה מתחילה להחוויר ביום השלישי להופעתה ולכך מתלווה בדרך כלל שיפור בתחושת החולה.
המחלה עלולה לגרום לסיבוכים קשים בדרכי הנשימה ובמערכת העצבים. כשליש מהחולים יפתחו סיבוכים כגון דלקת האוזן התיכונה, שלשולים ודלקת קרנית העין. סיבוכים נדירים יותר הם דלקת ריאות ודלקת מוח.
סיבוך מאוד נדיר היכול להופיע כ- 10 שנים אחרי הופעת החצבת הוא מחלה ניוונית של המוח הגורמת לפגיעה קשה ובלתי הפיכה במערכת העצבים המרכזית, הכוללת הידרדרות שכלית ופרכוסים.
הסיכון לסיבוכים גבוה יותר בילדים מתחת לגיל 5 ואצל מבוגרים מעל גיל 20 ובחולים עם דיכוי מערכת החיסון. 1-3 ילדים מכל 1,000 חולים מתים מהמחלה.
גורם המחלה
המחלה נגרמת על-ידי נגיף השייך למשפחת Paramyxovirus.
דרכי העברת המחלה
דרכי ההדבקה הן על-ידי פיזור הנגיף לסביבה בעת שיעול, עיטוש או מגע עם הפרשות מהאף וליחה ואפילו על-ידי שהייה בחדר החולה.
חצבת מדבקת מאוד - לאדם שאינו מחוסן ונחשף לחולה, יש סיכון של 90% להידבק!
היסטוריית המחלה בישראל
בשנות ה- 50' היו בישראל אלפי דיווחים של מקרי תחלואה בכל שנה. מאז הכנסת החיסון בשנת 1967 חלה ירידה מתמדת במספר החולים, אך עדיין יש התפרצויות של המחלה, המתרחשות בעיקר באוכלוסיות שאינן מחסנות את ילדיהן.
בשנת 2003 אירעה התפרצות של חצבת בה חלו 60 ילדים תוך שבועיים, באוכלוסייה שלא התחסנה כשגרה. ילדה אחת מתה מהמחלה באותה התפרצות. בשנים 2008 -2007 בעקבות תייר חולה שהגיע מאנגליה, המחלה שוב התפשטה בקרב אוכלוסייה שלא התחסנה כשגרה ותוך מספר חודשים דווח על 1,452 מקרי חצבת שמרביתם באזור ירושלים.
