שאלות ותשובות , משרד הבריאות

שאלות ותשובות בנושא חיסונים לתינוקות וילדים

האם תינוקות הינם צעירים ורכים מדי מכדי לקבל חיסונים?
לא.  
תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית מפותחת המגינה עליהם מפני רוב החיידקים אליהם הם נחשפים מרגע היוולדם. חיסונים הניתנים לתינוק מאפשרים לו לפתח הגנה טובה מפני מחלות אליהן נחשף והמסכנות אותו. 
יש מחלות המהוות סיכון מיוחד לתינוקות ולפיכך ניתן ורצוי להגן על תינוקות מפניהן על ידי מתן חיסונים:
  • מחלת שעלת - המחלה מסוכנת בעיקר לתינוקות רכים ולפעוטות בגלל הסיבוכים הקשים של דלקת ריאות ודלקת במוח העלולה לגרום לנכות קבועה ואף למוות.
  • זיהום פולשני הנגרם על ידי חיידק המופילוס אינפלואנזה מסוג B - חיידק הגורם לדלקת קרום המוח בתינוקות. ילדים מתחת לגיל שנתיים נמצאים בסיכון גבוה פי 500 מבני גיל אחר לחלות במחלה.
  • דלקת כבד נגיפית B - לפני השימוש בחיסון נגד המחלה, מדי שנה נדבקו ילדים רבים בשנות החיים הראשונות שלהם מאחד ההורים או מבן בית אחר. אצל תינוקות כ- 90% מאלו שנדבקו בנגיף מתחת לגיל שנה, המשיכו לשאת את הנגיף בגוף. נשאות זו גורמת לסיכון מוגבר לפתח מחלת כבד ממושכת (כרונית).
מסיבות אלו ונוספות, חשוב מאוד שתינוקות יהיו מחוסנים באופן מלא כנגד מחלות כבר בינקותם. מערכת החיסון של תינוקות רכים מגיבה בצורה טובה מאוד ומפתחת חסינות טובה כנגד נגיפים וחיידקים.


האם עדיף לחלות במחלות באופן טבעי מאשר לקבל חיסונים מלאכותיים?
לא.  
ההבדל שבין התחסנות על-ידי חיסונים לבין הדבקה הטבעית במחלה הוא המחיר שהתינוק צריך לשלם כדי לקבל את החסינות הזו. המחיר שמשלמים ילדים שמקבלים חיסון הוא אי הנוחות שבקבלת מספר זריקות ומדי פעם כאב במקום הזריקה. המחיר שמשלמים, לעומת זאת, בהדבקה בתחלואה טבעית הוא בדרך כלל מחלה קשה: שיתוק בהדבקה טבעית בנגיף הפוליו, פיגור שכלי כתוצאה מהדבקה בנגיף המופילוס אינפלואנזה b, אי ספיקת כבד מזיהום טבעי בנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג B, חירשות או דלקת ריאות כתוצאה מהדבקה טבעית בנגיף אבעבועות רוח. כל אלו הם מחירים גבוהים יותר מדי למען השגת חסינות כנגד מחלה.


האם הילדים מקבלים יותר מדי חיסונים שפוגעים במערכת החיסון?
לא. 
בישראל מומלץ כיום על 13 חיסוני שגרה של ילדים אשר ניתנים בטיפת חלב. הורים מודאגים מהשאלה האם התינוקות והפעוטות יהיו מסוגלים להתמודד עם הזריקות והחיסונים הרבים האלו.
כשמתייחסים לשאלה זו, יש לציין שחיסונים הינם רק חלק קטן ממה שהמערכת החיסונית של הפעוטות נדרשת להתמודד עמו מדי יום ביומו. מערכת החיסון של ילודים נחשפת לשפע של זיהומים סביבתיים. מהדקה הראשונה להיוולדם, אלפי חיידקים שונים מתיישבים וחיים על פני העור של הילוד, ברירית שבנחיריו, בלוע שלו ובמעי שלו. תינוקות מונעים מחיידקים לפלוש לזרם הדם שלהם על ידי תגובה חיסונית מהירה לאותם זיהומים.
למעשה תינוקות מסוגלים להגיב למגוון של מיליוני נגיפים וחיידקים מכיוון שיש בגופם הרך מילארדי תאים של מערכת החיסון אשר בשלים ומוכנים לפעולה. מדענים חישבו ואמדו את יכולת התגובה של התינוק כמסוגל להתמודד עם 100,000 מיקרואורגניזמים פולשים בו זמנית . לפיכך כל 13  החיסונים הנדרשים לילדים ינצלו רק כדי 0.01% מהיכולת החיסונית שמסוגל התינוק לייצר. לכן, חיסונים הניתנים לילודים בשנתיים הראשונות לחייהם הינם למעשה טיפה בים לעומת האתגרים החיסוניים שמערכת החיסון של התינוק צריכה להתמודד עמם מדי יום, באופן טבעי.

למרות שהילדים כיום מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שילדים קיבלו לפני כמאה שנה (אז המליצו רק על חיסון אחד כחיסון שגרה למניעת מחלות: חיסון כנגד אבעבועות שחורות), הרי שהודות לטכנולוגיה המודרנית של חומרי החיסון הופחתו מספר החלבונים והסוכרים והפכו את החיסונים ליותר בטוחים עם פחות תופעות לוואי.
החיסון הישן כנגד אבעבועות שחורות הכיל כ-  200 חומרי חלבון שונים. לעומת סך של 50 חומרים חלבוניים וסוכריים שמכילים אשר 13 חיסוני השגרה הניתנים כיום.
חשוב להדגיש - ילדים מקבלים יותר חיסונים ממספר החיסונים שילדים קיבלו לפני חמישים שנה וכתוצאה התחלואה, האשפוז והתמותה ירדו בצורה חדה


האם חיסונים מחלישים את מערכת החיסון של התינוק?
לא. 
הנגיפים שבחומר החיסון אינם יכולים להחליש את מערכת החיסון של התינוק. –יתר על כן, הדבקה טבעית עם נגיפים מסויימים עשויה להחליש את מערכת החיסון. ילדים הנדבקים באופן טבעי במחלת אבעבועות רוח רגישים במיוחד להדבקות מזיהומים חיידקיים מסוימים כגון "החיידק הטורף". ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם).
החומרים שבחיסונים הינם שונים ואינם גורמים לחולשה החיסונית הזו כפי שגורמים הנגיפים  טבעיים. הנגיפים החיים המוחלשים שמצויים בחיסונים כנגד אבעבועות רוח וחצבת שונים מאוד מנגיפי מחלות אלו, אשר כנגדם אנו מחסנים.
 

מדוע אי אפשר לסמוך על כך שכל האחרים מתחסנים?
מניעת תחלואה בקרב אנשים לא מחוסנים כתוצאה מזה שרוב הסביבה מחוסנת נקראת "חסינות עדר" ("Herd Immunity").  לשם כך, נדרש שכיסוי חיסונים של האוכלוסייה יגיע ל- 90%-95%. רק אז גם לילדים שאינם מחוסנים יש סיכוי נמוך לחלות, משום שהם מוקפים בטבעת של ילדים מחוסנים. לכל מחלה שנגדה יש חיסון, נדרש אחוז כיסוי חיסונים שונה של האוכלוסייה.
יודגש ש"חסינות העדר" היא חלקית בכל מקרה. אם ילד לא מחוסן יבוא במגע ישיר עם חולה מדבק, אותו ילד יכול להדבק ולחלות למרות שסביבתו הקרובה מחוסנת. ההישענות על "חסינות העדר" וההסתמכות על כך שהם "מוגנים" מהדבקה בגלל השיעור הגבוה של ילדים מחוסנים סביבם - אינה ערובה לבריאותם, בשל הסיבות הבאות:
  • ירידה בכיסוי החיסונים במספר אוכלוסיות
  • כיסוי חיסוני לא אחיד ברחבי העולם
  • מטיילים ותיירים הנחשפים לאוכלוסיות שונות
  • נדידת אוכלוסיות, כולל ילדים חולים, מהגרים, עולים, עובדים זרים, שאינם מחוסנים (העולם הוא כפר גלובלי) יוצרת מקורות סיכון חדשים.

האם החיסונים מכילים כספית?
לא.
בעבר השתמשו בתימרוסל (Thimerosel) בחלק מהחיסונים כחומר משמר. תימרוסל מכיל כספית אולם היא אינה מהסוג אשר מזהמת את הסביבה. 
כיום, במדינות המערב מרבית חיסוני השגרה שניתנים לילדים אינם כוללים תימרוסל. יש שתי סיבות עיקריות שבגללן הוחלט להוציאו משימוש  כחומר משמר בחיסונים על אף שניתן להשתמש בו בחיסונים ללא חשש:
  • במדינות המערב  עוברים להשתמש בעיקר בבקבוקוני חיסון של מנות חד פעמיות, במקום הבקבוקונים שהכילו כמות חיסון למנות רבות.  הסיכון לזיהום חומר החיסון בבקבוקון הרבה יותר נמוך ואין יותר צורך בחומר המשמר תימרוסל. 
  • יש כיום חומרי שימור חדשים יותר אשר אינם כוללם כספית.

האם חיסון נגד דלקת כבד נגיפית B  גורם למוות בעריסה אצל תינוקות?
לא.
בכל שנה מתים בישראל עשרות תינוקות ממוות עריסה. במקביל החיסון נגד דלקת כבד נגיפית B ניתן בגיל הינקות. חלק מהילדים  שימותו מ ממוות עריסה ימותו בסמוך לקבלת החיסון.  קשר זמנים מקרי זה כמובן  אינו  אומר שילדים שקיבלו את החיסון נוטים יותר למות  ממוות עריסה מאשר ילדים שלא קיבלו אותו. כאשר בוחנים באמת את שכיחות מות עריסה בתינוקות שחוסנו לעומת כאלה שלא חוסנו, אין עדות לכך שמוות עריסה נפוצה יותר אצל ילדים שחוסנו. 

שכיחות מות עריסה ירדה דווקא באופן ניכר מהתקופה בה החלו לחסן את כל התינוקות כנגד דלקת כבד נגיפית B. לפי מחקרים רבים הסיבה לירידה במות עריסה נובעת מההנחיה שנתנה להשכיב את התינוקות על הגב במקום על הבטן. 


האם החיסונים גורמים לסוכרת?
לא.
מחקר שנערך לאחרונה במרכז לבקרת מחלות בארה"ב  נמצא ששכיחות הסוכרת זהה בילדים שקיבלו חיסונים, ובקרב אלה שלא חוסנו כלל. 
מחקר נוסף שבדק פעוטות שהתחסנו בתקופות שונות של חייהם למשך 10 שנים הראה ששכיחות סוכרת נעורים היתה זהה בקרב אלה שקיבלו חיסונים מאוד מוקדם בחייהם ובקרב אלו שקיבלו את החיסון מאוחר יותר.
אין שום עדות מדעית שתומכת בהשקפה שמוטב לדחות מתן חיסונים לילד.


לשמירה על בריאות ילדיכם - דאגו לחסן את ילדיכם בחיסונים אשר מומלצים על-ידי משרד הבריאות. 
הדרך היעילה והבטוחה ביותר למניעת מחלות קשות היא מתן חיסונים

לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
Shareשתף/שמור