חיסונים לתינוקות וילדים - שאלות ותשובות

• האם תינוקות הינם צעירים ורכים מדי מכדי לקבל חיסונים?
  לא.
  תינוקות נולדים עם מערכת חיסונית מפותחת המסוגלת להגן עליהם מפני רוב החיידקים והנגיפים אליהם הם נחשפים מרגע היוולדם. חיסונים הניתנים לתינוק מאפשרים לו לפתח הגנה טובה מפני מחלות אליהן הוא נחשף והמסכנות אותו.
  ישנן מחלות המהוות סיכון מיוחד לתינוקות, לכן ניתן ורצוי להגן על תינוקות מפניהן על ידי מתן מוקדם של חיסונים:
  
• מחלת שעלת - המחלה מסוכנת בעיקר לתינוקות רכים ולפעוטות בגלל סיבוכים קשים של דלקת ריאות ודלקת במוח שיכולים להיווצר כתוצאה מהמחלה.
• זיהום פולשני הנגרם על ידי חיידק המופילוס אינפלואנזה מסוג b - חיידק הגורם לדלקת קרום המוח בתינוקות. ילדים מתחת לגיל שנתיים נמצאים בסיכון גבוה פי 500 מילדים בוגרים יותר ומבוגרים לחלות במחלה.
• דלקת כבד נגיפית B - כאשר תינוק נדבק בנגיף זה הוא עלול לשאת אותו שנים רבות ולסבול עקב כך ממחלת כבד כרונית ומסרטן הכבד.

מסיבות אלו ונוספות, חשוב מאוד שתינוקות יהיו מחוסנים באופן מלא כנגד מחלות מוקדם ככל האפשר. מערכת החיסון של תינוקות רכים מגיבה לחיסונים בצורה טובה מאוד (לפעמים התגובה טובה יותר מזו המתפתחת אצל מבוגרים) ומפתחת חסינות טובה כנגד נגיפים וחיידקים.

• האם עדיף לחלות במחלות באופן טבעי מאשר לקבל חיסונים מלאכותיים?
  לא.
  ההבדל בין התחסנות על ידי חיסונים לבין הדבקה טבעית במחלה הוא ה"מחיר" שהתינוק צריך לשלם כדי לקבל את החסינות הזו.
  המחיר שמשלמים ילדים שמקבלים חיסון הוא אי הנוחות שבקבלת מספר זריקות ומדי פעם תופעות כגון כאב, נפיחות ואודם במקום הזריקה. נדיר מאד שמתפתחת תופעה חמורה.
  לעומת זאת, המחיר שמשלמים תינוקות בהדבקה בתחלואה טבעית הוא בדרך כלל מחלה קשה: שיתוק (בהדבקה בנגיף הפוליו), פיגור שכלי (בהדבקה בנגיף המופילוס אינפלואנזה b), אי ספיקת כבד (מזיהום בנגיף דלקת כבד נגיפית מסוג B), חירשות (בהדבקה בדלקת קרום המוח או בחזרת) או דלקת ריאות (בהדבקה בחצבת או בנגיף אבעבועות רוח) ועוד. כל אלו הם מחירים גבוהים מדי למען השגת חסינות כנגד מחלה.
• האם ילדים מקבלים יותר מדי חיסונים שיוצרים עומס רב מדי על מערכת החיסון?
  לא.
  כיום בישראל מומלצים 14 חיסוני שגרה לילדים הניתנים בטיפת חלב ובבתי ספר.
  אין הצדקה לחשש פן התינוקות והפעוטות לא יהיו מסוגלים להתמודד עם הזריקות והחיסונים האלו.
  חיסונים הינם רק חלק קטן ממה שמערכת החיסון של הפעוטות נדרשת להתמודד עמו מדי יום ביומו. מערכת החיסון של ילודים נחשפת לשפע של זיהומים. מהדקה הראשונה להיוולדם, אלפי חיידקים שונים מתיישבים וחיים על פני עורו של הילוד, ברירית שבנחיריו, בלוע שלו ובמעי שלו. תינוקות מונעים מחיידקים לפלוש לזרם הדם שלהם באמצעות תגובה חיסונית מהירה לאותם זיהומים.
  למעשה, תינוקות מסוגלים להגיב למגוון של מיליוני נגיפים וחיידקים כיוון שיש בגופם הרך מיליארדי תאים בשלים ומוכנים לפעולה של מערכת החיסון. מדענים חישבו ואמדו את יכולת התגובה של התינוק כמסוגל להתמודד עם 100,000 מיקרואורגניזמים פולשים בו זמנית. לפיכך, כל 14 החיסונים המומלצים לילדים, גם אילו היו ניתנים כולם ביום אחד, ינצלו רק כ-0.01% מהיכולת החיסונית של התינוק. לכן, חיסונים הניתנים לילודים בשנתיים הראשונות לחייהם הינם למעשה חלק קטן מאוד מהאתגרים החיסוניים שמערכת החיסון של התינוק צריכה להתמודד עמם מדי יום באופן טבעי.
  למרות שילדים כיום מקבלים חיסונים נגד יותר מחלות מאשר ילדים שחיו לפני כמאה שנה (אז המליצו רק על חיסון נגד אבעבועות שחורות כשגרה), הרי שהודות לטכנולוגיה המודרנית, מספר המרכיבים בחיסונים (חלבונים וסוכרים) הופחת באופן דרמטי, ובכך הפכו החיסונים ליותר בטוחים עם פחות תגובות לא רצויות לאחר חיסון.
• האם חיסונים מחלישים את מערכת החיסון של התינוק?
  לא.
  חיסונים אינם יכולים להחליש את מערכת החיסון של התינוק. יתר על כן, הדבקה טבעית בנגיפים מסוימים כן עלולה להחליש את מערכת החיסון. למשל, ילדים הנדבקים באופן טבעי במחלת אבעבועות רוח רגישים במיוחד להידבק בזיהומים חיידקיים מסוימים בעור כגון "החיידק הטורף"; ילדים שנדבקו בחצבת נוטים לחלות בזיהומים חיידקיים בזרם הדם (אלח דם).
  החיסונים, גם אם הם מכילים נגיפים חיים מוחלשים, אינם גורמים לחולשה חיסונית כפי שגורמים הנגיפים הטבעיים. 
• מדוע אי אפשר להימנע מלחסן ולסמוך על כך שכל האחרים מתחסנים?
  כאשר רוב האוכלוסייה מחוסנת, הסיכון להעברת המחלה בין אדם לאדם יורדת. גם אנשים לא מחוסנים נהנים מהירידה בסיכון להעברת המחלה. תופעה זאת נקראת "חסינות עדר" ("Herd Protection").
  בדרך כלל, כדי לקבל את ההגנה הזו, יש צורך שאחוז גבוה מאוד של האוכלוסייה יתחסן. רק אז מתקבלת הגנה בקרב אוכלוסייה שאינה מחוסנת, משום שהם מוקפים בטבעת של אנשים מחוסנים. לכל מחלה שנגדה יש חיסון, נדרש אחוז כיסוי חיסונים שונה של האוכלוסייה לשם קיום "חסינות עדר".
  אך "חסינות העדר" היא חלקית בכל מקרה; היא עשויה להגן על הילד רק כל עוד הוא נמצא בחברה בה שיעור המחוסנים גבוה. אם בכל זאת ילד לא מחוסן יבוא במגע ישיר עם חולה מדבק, אותו ילד יכול להדבק ולחלות למרות שסביבתו הקרובה מחוסנת.
  ההישענות על "חסינות העדר" אינה ערובה לבריאות, מהסיבות הבאות:
• הכיסוי החיסוני אינו אחיד ברחבי הארץ והעולם
• מטיילים ותיירים נחשפים לאוכלוסיות שונות
• נדידת אוכלוסיות, כולל ילדים חולים, מהגרים, עולים, עובדים זרים, שאינם מחוסנים יוצרת מקורות סיכון חדשים
• האם כדאי לפצל חיסונים כדי לא להעמיס על הילד?
  לא.  
  מערכת החיסון של התינוק והילד מסוגלת להתמודד עם כמות החיסונים המומלצים בחיסוני שיגרה. 
  פיצול החיסונים אינו מפחית את הכאב הכרוך בזריקה, ודורש יותר זריקות. הפיצול דוחה את מועד קבלת החיסון ומשאיר את הילד חשוף למחלות נגדן ניתן היה להגן עליו.
• האם חיסונים גורמים למוות בעריסה אצל תינוקות?
  לא.
  בכל שנה מתים בישראל עשרות תינוקות ממוות בעריסה. במקביל, בכל שנה מתחסנים בישראל אלפי תינוקות נגד דלקת כבד נגיפית B. חלק מהילדים שמתו ממוות בעריסה מתו בסמוך לקבלת החיסון. קשר זמנים מקרי זה כמובן אינו אומר שילדים שקיבלו את החיסון נוטים יותר למוות בעריסה מאשר ילדים שלא קיבלו אותו.
  כאשר בוחנים את שכיחות המוות בעריסה בתינוקות שחוסנו לעומת כאלה שלא חוסנו, לא נמצא שמוות בעריסה נפוץ יותר אצל ילדים שחוסנו.
• האם חיסונים גורמים לסוכרת נעורים (סוכרת סוג 1)?
  לא.
  מחקר שנערך במרכז לבקרת מחלות בארה"ב (CDC) מצא שאין הבדל בשכיחות הסוכרת בילדים שקיבלו חיסונים לאלה שלא קיבלו חיסונים כלל.
  מחקר נוסף שבדק פעוטות שהתחסנו בתקופות שונות של חייהם למשך 10 שנים הראה ששכיחות סוכרת נעורים היתה זהה בקרב אלה שקיבלו חיסונים מאוד מוקדם בחייהם ובקרב אלו שקיבלו את החיסון מאוחר יותר.
  אין שום עדות מדעית שתומכת בדחיית מתן חיסונים כאמצעי מניעה של סוכרת נעורים.