קרינה סלולרית, משרד הבריאות

קרינה סלולרית

קרינה סלולרית


טלפונים סלולריים

טלפון סלולרי הוא מכשיר המאפשר תקשורת אלחוטית באמצעות  גלי רדיו. לצורך זה, מכיל הטלפון הסלולרי מקלט ומשדר,  באמצעותם מתקיים הקשר בינו לבין התחנה הקבועה הנמצאת בסביבה. 
 
בתחנה הקבועה מצויות אנטנות לקליטה ושידור. לצורך התקשורת פולטים הטלפון הסלולרי והאנטנות שבתחנה הקבועה קרינת רדיו (ראו להלן). מכשיר הטלפון הנייד משדר כמות קרינה נמוכה מזו המשודרת על ידי מוקד שידור (אתר סלולרי), אך  עקב המצאות המכשיר בקרבת הגוף, סופג הגוף את האנרגיה  במישרין מהאנטנה של המכשיר.   
 

סוגי קרינה

קרינה היא מעבר אנרגיה בתווך. ניתן לאפיין את הקרינה על-פי רמות האנרגיה המועברת:
  • קרינה מייננת -  קרינה שיש בה מספיק אנרגיה כדי לשנות את מבנה האטום (לדוגמא, קרינת רנטגן).
  • קרינה בלתי-מייננת - קרינה שאין בה מספיק אנרגיה כדי לשנות  את מבנה האטום. לדוגמא, קרינת רדיו.
  •  קרינת רדיו  - זוהי קרינה אלקטרו-מגנטית בלתי-מייננת  באנרגיה הנמוכה מקרינת האור, מקרינת רנטגן ומקרינת גאמא.   
להרחבת הידע בנושא זה ניתן לעיין באתר המשרד להגנת הסביבה.  
 
 

האם קיימת השפעה לקרינת רדיו על בריאות האדם?

רמות גבוהות של קרינת רדיו יכולות לגרום השפעות בריאותיות על-ידי  חימום הגוף. השפעות אלו ידועות בשם אפקטים תרמיים. 
 
בשנים האחרונות ובייחוד עקב השימוש הנפוץ בטלפונים הסלולריים, הועלה החשש בדבר קיומם של אפקטים א-תרמיים. אלה אפקטים הנגרמים מהשפעה ישירה של קרינת רדיו בעוצמה נמוכה מכדי לגרום לחימום הגוף.
 
בשנים 1996-1999, עקב העלייה החדה בשימוש בטלפונים סלולריים, התכנסו מספר וועדות מומחים ברחבי העולם שדנו  בשאלה האם קרינת רדיו הנפלטת מהטלפונים הסלולריים מזיקה לבריאות. מסקנתן הייתה כי הידע המדעי הקיים אינו מספק על מנת לקבוע קיום או העדר נזק בריאותי
 
וועדות מומחים אלה  קבעו כי קיימים פערים בידע לגבי השלכות החשיפה לקרינה זו, ולכן קראו לעריכת מחקרים בתחום והמליצו על אימוץ עקרון "הזהירות המונעת" (precautionary principle).  עיקרון זה קובע אימוץ אמצעים פשוטים וזולים יחסית, לצמצום החשיפה לרמות הקרינה המינימאליות האפשריות בטכנולוגיה הקיימת.
 
יש להדגיש כי הדיון נסב על חשיפה שהינה ברמה הנמוכה מסף התקן כפי שנקבע על-ידי הגופים הבינלאומיים כדוגמת ה- (ICNRP (International Commission on Non Ionizing Radiation Protection
 
יש לציין כי מאחר ונהוג לבסס תקני חשיפה על ידע מוכח, התקנים הבינלאומיים והלאומיים הקיימים כיום מתבססים על אפקטים תרמיים בלבד, תוך שימוש במקדמי ביטחון.

על-פי דרוג שבוצע בשנת 2011 על ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC- International Agency for Research on Cancer) הקרינה הבלתי מייננת הנפלטת על ידי טלפונים ניידים דורגה בקבוצה 2B - כלומר גורם אפשרי לסרטן.   
 
 

מחקרים שבוצעו בנוגע לקשר בין שימוש בטלפונים סלולארים וסרטן

השימוש בטלפונים סלולארים החל בסוף שנות ה- 80 והפך, תוך כעשור, לטכנולוגיה נפוצה בקרב כל שכבות הציבור, לרבות ילדים. כיום  אחוז המנויים הינו למעלה מ- 90 בקרב אוכלוסיית העולם המערבי.
 
כבר בסוף שנות ה- 90 פורסמו מספר מחקרים שניסו לענות על השאלה  האם קיים קשר בין שימוש בטכנולוגיה הסלולארית לבין התפתחות סרטן.
 
רובם של מחקרים ראשונים אלה לא מצאו עליה בסיכון לפיתוח גידולים  בקרב משתמשי טלפונים סלולריים. הבעיה העיקרית המאפיינת מחקרים אלה נעוצה בכך, שלהתפתחות סרטן (ובייחוד גידולי מח) נדרש פרק זמן ארוך מאוד (לפחות 10-20 שנים ועד 40 שנה ויותר), בעוד שטכנולוגיית הטלפונים הסלולריים הינה חדשה יחסית (כאמור החלה בשימוש רווח רק באמצע שנות ה-90). לכן, לא היה ביכולתם של מחקרים אלה להדגים סיכון גם אם קיים.
 
כבר ב- 1996 המליצו וועדות המומחים הבינלאומיות על הצורך בביצוע מחקר אפידמיולוגי מקיף שיענה על סוגיית הקשר האפשרי שבין השימוש  
בטלפונים סלולאריים לבין התפתחות גידולים באזור החשיפה. בהתאם לכך, דר' אליזבט קרדיס מהארגון הבינלאומי לחקר הסרטן - IARC, החלה בארגון מחקר (ה- INTERPHONE) בו שותפים 16 מרכזים מרחבי העולם, במטרה להעריך האם השימוש בטלפונים הסלולאריים קשור בעליה בסיכון לפיתוח גידולי מח (שפירים וממאירים), גידול בעצב השמע וגידולים בבלוטת הרוק. מטרת שיתוף הפעולה הייתה להגיע לגודל מדגם מספק שיצליח לתת תשובה לשאלה מן ההיבט הסטטיסטי וכן להביא למצב בו יהיו מיוצגים במחקר מספיק נבדקים שהשתמשו בטלפון הסלולארי תקופה ארוכה יחסית (לפחות 10 שנים). בישראל, התנהל המחקר על-ידי ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה  לאפידמיולוגיה של סרטן ושל קרינה במכון גרטנר, ביה"ח שיבא.
מתוצאות המחקר נמצא  קשר מובהק סטטיסטית בין שימוש ארוך יחסית (מעל 10 שנים) לבין התפתחות גידולים בבלוטות הרוק בייחוד באנשים שנהגו להחזיק את הטלפון באותו צד שבו התפתח הגידול.
הסיכון בולט בעיקר בקרב אנשים שמאריכים בזמן השיחות ובמספרן, ואצל אלו שמרבים בשיחות, בעיקר באזורים כפריים בהם קיים מיעוט יחסי של אנטנות (דבר המגביר את הקרינה הנפלטת מהמכשיר).
 
לסיכום: עדיין לא ברור האם השימוש בטכנולוגיה הסלולרית קשור  בעליה בסיכון לפיתוח גידולים ממאירים ושפירים, יחד עם זאת בהתחשב בממצאי המחקרים העדכניים, משרד הבריאות נוקט בעקרון הזהירות המונעת (precautionary principle) בהתאם להמלצות המפורטות בסעיף "המלצות משרד הבריאות" (ראו בהמשך).  
 
 

השפעות אחרות (מלבד סרטן) של שימוש בטלפונים סלולארים על בריאות האדם 

קיימים מספר מחקרים שבדקו את ההשפעות הבריאותיות האחרות (פרט להתפתחות סרטן) של השימוש בטלפונים סלולריים על  בריאות האדם. השערות הקושרות שימוש בטלפון הסלולרי לתופעות כגון כאבי ראש, עייפות, הפרעות בשינה, פגיעה בזיכרון, בראייה או בשמיעה לא הוכחו במחקרים מדעיים מבוססים. כמו-כן, לא הוכח מדעית קשר לפגיעה בפוריות.
 
לעומת זאת, הוכח קשר ודאי בין שימוש בטלפונים סלולריים לבין מעורבות בתאונות דרכים. קשר זה איננו נובע מהחשיפה לקרינה הנפלטת מהטלפונים הסלולריים אלא מהסחת דעתו של הנהג. יש לציין כי השימוש בדיבורית אינו מפחית לחלוטין  סיכון זה.
 
 

המלצות משרד הבריאות בנוגע לשימוש בטלפונים סלולריים

באופן כללי, מאמץ משרד הבריאות את הנחיות מרבית הגופים הבינלאומיים, הממליצים לנהוג בהתאם לעיקרון "הזהירות המונעת" בהקשר לשימוש בטלפונים סלולריים. הנחיות המשרד מביאות בחשבון את הצרכים הטכנולוגים של החברה בישראל, יחד עם מידת הזהירות המתחייבת מהמידע המדעי המעודכן לאיזון בין צרכי האוכלוסייה ובין שמירה על בריאותה.
בהתאם לכך ממליץ משרד הבריאות על: 
 
  • שימוש ברמקול/דיבורית אישית או אוזנייה (שאינה אלחוטית) בזמן השיחה - הרחקת הטלפון הסלולרי מגוף המשתמש מקטינה את חשיפתו  לקרינת הרדיו. לפיכך, יש להקפיד להרחיק את הטלפון מהגוף (ולא לשאת אותו בזמן זה על הגוף, למשל, בחגורת המכנסיים, בכיס או על הצוואר באמצעות שרוך). כמובן שצמצום כמות ומשך השיחות המבוצעות בטלפון סלולארי הינה אמצעי נוסף ופשוט להקטנת החשיפה.
  • באזורים בהם הקליטה חלשה (אזורים בהם קיים מיעוט אנטנות יחסי, או מיסוך הקליטה למשל במעלית, רכבת וכדומה), רמת החשיפה לקרינה  עולה. לפיכך, יש להמעיט בדיבור באזורים אלו. יש לציין כי רמת הקליטה מצוינת בטלפון ולפיכך ניתן לזהות מצבים אלה.
  • מומלץ להקפיד במיוחד על כללי הזהירות באוכלוסיית הילדים שהינם באופן כללי, רגישים יותר לפיתוח סרטן בעקבות חשיפה לגורמים מסרטנים. 
    מאחר שהשימוש בטלפונים סלולארים על-ידי ילדים התחיל מאוחר יותר  משימוש המבוגרים, השפעות החשיפה לסלולרי באוכלוסיה זו טרם  נבדקו. בהתחשב ברגישותם הבריאותית, בתוחלת החיים הגבוהה הצפויה באוכלוסיית הצעירים (הכרוכה קרוב לוודאי בצבירת חשיפה  משמעותית ובמשך זמן ארוך לפיתוח תחלואה) ובסוגיות אתיות המעורבות בקבלת החלטות באוכלוסיית קטינים, מתחייבת זהירות  יתר בקרבם. לפיכך, משרד הבריאות ממליץ להורים לצמצם במידת  האפשר את חשיפת הילדים לטלפונים סלולריים, לשקול את גיל התחלת השימוש, לצמצם את מידת השימוש ובכל מקרה להקפיד על שימוש באוזניות (לא אלחוטיות) או רמקול בעת שימוש בסלולרי.
  • בעת נהיגה, רצוי להמעיט בשיחה בטלפון סלולרי ובכל מקרה לפעול בהתאם לתקנה 28(ב) לתקנות התעבורה. תקנה זו קובעת כי: "בעת שהרכב בתנועה הנוהג ברכב לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית; ולא ישלח או יקרא מסרון
    (SMS)".
    על-פי תקנת משנה זו, "דיבורית הינה התקן המאפשר  שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו". במכשיר טלפון סלולרי הקבוע ברכב, מומלץ להתקין אנטנה מחוץ לרכב ולא בתוכו ולהעדיף שימוש בחיבור חוטי בין הטלפון לרמקול על פני שימוש בבלוטוס (blue tooth).

שיקולים בקניית המכשיר הסלולרי 
(SAR (Specific Absorption Rate הינו מדד לחישוב רמת הקרינה הנספגת בגוף. מדד זה מבטא את קצב ספיגת האנרגיה על-ידי הרקמה  
ומבוטא ביחידות של ואט/ק"ג. בתקנות הגנת הצרכן (מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד) משנת 2002, נקבעה חובת סימון  בו תפורט רמת הקרינה של דגם הטלפון ורמת הקרינה המירבית המותרת.  תקנה זו מאפשרת להשוות בין רמת הקרינה הנפלטת ממכשירים שונים ולהביא גורם זה בחשבון בשקלול הגורמים הקובעים בחירת מכשיר חדש בעת קנייתו.
   
 

האם קיימת חשיפה לקרינת רדיו גם בשימוש בטלפון אלחוטי (ביתי או משרדי)?

כן, המידע העובר בין יחידת הבסיס (היחידה הנייחת של הטלפון) לבין היחידה הניידת של הטלפון האלחוטי מועבר בצורה של קרינת רדיו. לפיכך, יש לאמץ את עקרון "הזהירות המונעת" גם בהקשר של טלפון אלחוטי. בנוסף להנחיות שצוינו לגבי טלפונים סלולארים, משרד הבריאות ממליץ לגבי טלפונים אלחוטיים:
  • בסביבה הביתית ובסביבת העבודה, יש לשקול את השימוש בטלפון קווי למול השימוש בטלפון אלחוטי.
  • בזמן שיחה בטלפון אלחוטי, רצוי להשתמש ברמקול על מנת להרחיק את החלק הנייד של הטלפון האלחוטי מהראש.
  • אין להתקין את בסיסי הטלפונים האלחוטיים בחדרי שינה, חדרי ילדים או בחדרי עבודה בהם נמצאים חלק ניכר מהזמן.
  • במידה שהחלק הנייד של הטלפון האלחוטי איננו  בשימוש יש להחזירו לטעינה בתחנת הבסיס.  
 

האם החשיפה לאנטנות הסלולאריות מסוכנת?

בהתחשב בתקנים הקיימים במדינת ישראל ועקב המרחק מתחנות הבסיס, הקרינה המגיעה לאדם ממקור זה נמוכה ביותר. למרות שמחקרים ישירים שיבדקו את השפעות האנטנות על בריאות האדם אינם ניתנים לביצוע,  בהתחשב באמור לעיל קרוב לודאי שגורם זה אינו מהווה סיכון בריאותי משמעותי.   
 
להרחבת הידע בנושא זה ניתן לעיין באתר המשרד להגנת הסביבה.    
 
 

האם הטלפון הסלולארי יכול לשבש פעולתו של ציוד רפואי והאם מותר להשתמש בטלפון סלולארי בבתי חולים?  

ככלל, הציוד הרפואי המודרני מוגן בצורה טובה בפני החשיפה לגלי רדיו. על כן, בדרך כלל, אין לחשוש מהשפעות הטלפון הסלולרי על פעולתו
התקינה של הציוד. עם זאת, ממליץ משרד הבריאות שלא להביא את הטלפון הסלולרי לקרבה המיידית (מרחק 30-50 ס"מ של הציוד הרפואי הנישא
 או המושתל בגוף החולה).
בחוזר מינהל רפואה של משרד הבריאות (משנת 2002), הפונה אל מנהלי בתי החולים, נקבע כי שימוש בטלפונים סלולריים ובמכשירי קשר
אלחוטיים בביה"ח, חייב להבטיח את שלומו ובטיחותו של המטופל מחד גיסא ולאפשר לצוות, לחולים ולבני משפחותיהם ליהנות מהיתרונות
השירותיים מאידך גיסא. בחוזר זה, מפורטים האזורים בהם השימוש בטלפונים סלולארים אסור לחלוטין ואזורים בהם מותר השימוש  (תוך שמירה על מרחק זהירות מתאים מאזורים בהם מופעל ציוד או מערכות הסומכות חיי אדם).
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
Shareשתף/שמור