קרינה בבדיקות רנטגן, משרד הבריאות

קרינה בבדיקות רנטגן

צילום רנטגן

קרני רנטגן וההליכים הרפואיים בהם משתמשים בקרני רנטגן
קרני רנטגן הן סוג של קרינה אלקטרומגנטית, כמו האור הנראה לעין, אבל בעלות מאפיינים שונים. ההבדל החשוב הוא יכולת קרני הרנטגן לחדור את גוף האדם  ולהפיק תמונות צללים של מבני הגוף, כגון עצמות ואיברים מסויימים, וכן סימני מחלה ופציעה.
מאפיין נוסף של קרני הרנטגן, המבדיל אותן מקרני האור, הוא שהן מכילות הרבה יותר אנרגיה, אשר חלקה נותר בתוך הגוף בעת החשיפה. 
אנרגיה זו הנספגת על-ידי הגוף, הינה בעלת פוטנציאל להשפעות ביולוגיות ברקמות הגוף השונות. כמות האנרגיה של קרני רנטגן הנספגת על-ידי הגוף מוגדרת כ- "מנת הקרינה" (Radiation Dose). במהלך מרבית בדיקות ההדמיה, גופנו נחשף למנות קרינה נמוכות מאוד, אשר אינן יוצרות תופעות לוואי כלשהן . עם זאת, בבדיקת CT  קיימת חשיפה גבוהה לקרינה וכן בטיפולים אונקולוגיים-קרינתיים משתמשים במנות קרינה גבוהות במיוחד על מנת לעצור את הכפלת התאים הסרטניים. 
 ההמלצה היא להקטין ככל האפשר את מנות הקרינה בזמן ההליך הרפואי למינימום האפשרי, וזאת מבלי לפגוע באיכות המידע הקליני הנדרש מהתהליך או יעילות הטיפול. 

הטכנולוגיות המבוססות על קרני רנטגן
צילום רנטגן - צילום רנטגן הוא תמונה סטטית, ללא תנועה. 
מכשיר שיקוף (Fluroscope)  - זהו ו מכשיר המשתמש בטכנולוגיית רנטגן, ומאפשר לדמות תנועה בתוך הגוף, ולצפות בזמן אמת בפרוצדורות אבחוניות וטיפוליות. 
מכשיר ה-CT (טומוגרפיה ממוחשבת) -  מבוסס גם הוא, על טכנולוגיית קרני הרנטגן. 
צילומי רנטגן יוצרים תמונה דו-ממדית של אובייקטים תלת-ממדיים (אברי הגוף), ואילו סריקות CT מספקות תמונות תלת-מימדיות.


עד כמה בטוח השימוש בקרני רנטגן?
רוב רובן של הבדיקות האבחוניות המפעילות קרני רנטגן אינן גורמות לתופעות לוואי כלשהן. למרות שיש סוגים רבים של השפעות קרינה, אלו היכולות להתרחש בבדיקות דימות, הן מעטות ביותר והסבירות שהן תתרחשנה היא קטנה ביותר. לדוגמא, כמות הקרינה הנספגת בצילום רנטגן פשוט, כמו צילום חזה או צילום ראש, בטן, אגן, זרועות, כתפיים או ברכיים, היא נמוכה למדי וקטנה מכל הקרינה שאנו סופגים במשך השנה ממקורות קרינה טבעיים מבלי שנעשה דבר. ברמות אלה של חשיפה לקרינה, השפעות קרצינוגניות (השפעות העלולות לגרום לסרטן) או השפעות גנטיות לא יכולות להישלל לחלוטין, אך מקובל להתייחס אליהן כאפשרות תיאורטית בלבד, מאחר שעד היום לא נמצאו עדויות מדעיות כלשהן המצביעות על השפעות אלו. 


אלו הליכים רפואיים כרוכים בחשיפה למנות קרינה גבוהות?
 
בדיקות CT (טומוגרפיה ממוחשבת)( והליכים פולשניים כגון אנגיוגרפיה (בדיקת דימות של הלב שמשתמשת בצילום רנטגן לאחר הזרקת חומר ניגוד לכלי הדם בלב שמשתקף בצילום) וצנתורי לב, כרוכים ברוב המקרים בחשיפה למנות קרינה גבוהות, ביחס לצילומי רנטגן (פי 100-1000 יותר מצילום חזה).


האם ביצוע צילום רנטגן גורם לי להיות רדיואקטיבי? 
לא. קרני רנטגן לא גורמות למטופל להיות רדיואקטיבי.


האם אני יכולה לעבור בדיקת רנטגן בהריון?
כן, אך יש לנקוט באמצעי זהירות. מטרתם של אמצעי זהירות אלו הינה למזער ככל האפשר את חשיפת העובר לקרינה. בהשוואה למבוגרים וילדים, העובר נחשב לרגיש יותר לתופעות הלוואי של קרינה. בבדיקות בהן העובר אינו נמצא במסלול הישיר של קרן הרנטגן, כגון: בדיקות ראש (כולל צילומי שיניים), חזה וגפיים, מנת הקרינה לעובר תהיה נמוכה מאוד. לכן, במידה וקיימת הצדקה רפואית, ניתן לבצע בדיקות אלו ללא חשש. כאמצעי זהירות מקובל להשתמש בזמן ביצוע בדיקות אלו, באמצעי מיגון לאזור הבטן והאגן. 
באשר לבדיקות בהן העובר כן נמצא במסלול הישיר של קרן הרנטגן, ובפרט כשמדובר בבדיקות עתירות קרינה כגון טומוגרפיה ממוחשבת (CT) או שיקוף (Fluroscopy), הרופא ישקול לדחות את ביצוע הבדיקות, או לחילופין יבחר בשיטות בדיקה שאינן כרוכות בקרינה כגון אולטראסאונד.  במידה והבדיקה הינה הכרחית לבריאות האם, הרופא ינקוט באמצעי זהירות מוגברים על מנת למזער ככל הניתן את חשיפת העובר לקרינה.  
במידה ונחשפת לקרינה בהיותך בהריון והינך חוששת מההשפעות האפשריות על העובר, אנא פני לרופא המטפל שלך. הוא יוכל לפנות ליחידה הארצית לפיקוח על מכשירי קרינה במשרד הבריאות, על מנת להעריך את כמות הקרינה  אליה נחשף העובר ולהחלטה על להמשך טיפול. 
במידה ויש לך שאלות נוספות, אנא פני לרופא המטפל. 


כיצד ניתן לבדוק האם מכון מאושר לביצוע בדיקות רנטגן?
היחידה הארצית לפיקוח על מכשירי קרינה במשרד הבריאות, היא הגורם המוסמך הבלעדי למתן רישיונות לביצוע בדיקות הכרוכות בקרינה בכלל, ובדיקות רנטגן בפרט. 
מכון המבקש לבצע בדיקות רנטגן נדרש לעמוד בשורה של תנאים, ביניהם: תקינות המבנה והציוד, אמצעי הגנה מקרינה, דרישות בטיחות, איוש צוות מקצועי מתאים ועוד. ניתן לבדוק מהם המכונים המורשים על-ידי משרד הבריאות.רשימה זו מתעדכנת מעת לעת.

המידע בעמוד זה מבוסס על מידע לציבור מאתר הסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית (IAEA)
 
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  

חשוב לזכור


  1. חשיבות הטיפול עולה על הסיכונים מחשיפה לקרינה! אל תימנעו מביצוע בדיקות או טיפולים רפואיים חיוניים הכרוכים בקרינה.
  2. התייעצו עם הרופא! שאלו אם קיימות בדיקות ללא קרינה או עם מעט קרינה.
  3. האם את בהריון? ידעי את הצוות הרפואי והרופא המטפל לפני הבדיקה!
  4. יש לכם מיגון מתאים? ודאו זאת עם הצוות הרפואי לפני הבדיקה (לדוגמא, סינר עופרת).
  5. חשוב לשמור את תוצאות הבדיקות! הביאו אותן לרופא המטפל ולבדיקות הבאות.