במחצית הראשונה של המאה העשרים, קרינה מייננת נבחרה כטיפול במגוון מחלות שפירות כגון: דלקות גרון, אקנה (פצעי בגרות), ספונדיליטיס (דלקת בעמוד השדרה) ואפילו בבעיות פוריות. באותן שנים היה מקובל לטפל בקרינה מייננת גם במחלת הגזזת (Tinea Capitis) - מחלה פטרייתית התוקפת את עור הקרקפת.
בישראל נוצר מצב יחודי בו טיפול קרינתי זה ניתן בצורה מאורגנת (על-ידי מוסדות המדינה, קופות החולים, הסוכנות היהודית וארגונים יהודיים ברחבי העולם המסייעים לעלייתם של יהודי התפוצות) לעולים חדשים שהגיעו לארץ בשנות החמישים וכן לתושבי הארץ שנדבקו במחלה.
כיום, בעקבות ישום החוק לפיצוי נפגעי גזזת, נאספו עדויות על עשרות אלפי אנשים שהוקרנו בארצות מוצאם כתנאי לעלייתם ארצה, בעיקר בצפון אפריקה ובמחנות העולים בדרום צרפת.
במחצית השנייה של המאה העשרים החלה להתגבש ההבנה כי קיים קשר בין חשיפה לקרינה מייננת לבין התפתחות גידולים שפירים וממאירים. ראשון הודגם הקשר להתפתחות לוקמיה (סרטן הדם), ומאוחר יותר נמצא גם קשר להופעת גידולים נוספים.
בשנים 1961-1964 שהה פרופ' מודן בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס (Johns Hopkins) בארה"ב לשם ביצוע תזת ה - Dr.PH בנושא הקשר בין טיפול (בקרינה) למחלת הפוליטצטמיה ולהתפתחות לויקמיה.
עם חזרתו ארצה בשנת 1965 החל פרופ' ברוך מודן ז"ל בביצוע מחקר שמטרתו הגדרת ההשפעה האפשרית של קרינה מייננת שניתנה למטופלי מחלת הגזזת על הסיכון להתפתחות סרטן. מתוך רשימות של כ- 20,000 איש (יהודים, רובם עולים חדשים מארצות צפון אפריקה והמזרח התיכון) שטופלו באמצעות קרינה מייננת בישראל נמצאו 16,473 תיקי טיפול מקוריים. מאחר שהתיקים לא הכילו מספרי תעודת זהות, זיהוי האדם בוצע על-ידי חיפושו של המטופל במרשם התושבים על-פי שמו, תאריך לידתו ושם האב. לפיכך, הוצאו מהמחקר כל הילדים בעלי שמות משפחה נפוצים כמו כהן ולוי (מתוך מחשבה שלא יהיו ניתנים לזיהוי). בנוסף, על-מנת ליצור קובץ מחקר אחיד הוצאו כל האנשים שגילם בעת קבלת הטיפול היה מעל 15 שנה וכן ילידי אירופה שהיו מיעוט מבין המוקרנים.
לקריטריונים אלו ענו 12,386 מקרים שמתוכם אותרו במרשם התושבים 88%.
קובץ המחקר המכונה "קובץ מודן" מכיל היום רשימות שמיות של 10,834 אנשים שטופלו באמצעות קרינה מייננת.
למקרים אלו הותאמו שתי קבוצות ביקורת:
- ביקורת אוכלוסייה - המורכבת מ 10,834 איש שלא קיבלו טיפול בקרינה מייננת, המזווגים באופן אישי לקבוצת המקרים על-פי מין, גיל (+/- שנתיים), ארץ לידה ותקופת עליה.
- ביקורת משפחה - קבוצת אחים שלא קיבלו טיפול בקרינה מייננת, המזווגים לפי גיל (+ /- חמש שנים) עם עדיפות לאח מאותו מין כמו המקרה. מאחר שגזזת היא מחלה מדבקת בה לעיתים נפגעו משפחות שלמות, רק ל - 50.4% מקבוצת המקרים הותאמה קבוצת ביקורת זו.
התוצאות הראשונות של מחקר זה פורסמו על-ידי פרופ' ברוך מודן ז"ל וחבריו בעיתון המדעי "Lancet" בשנת 1974. כבר בפרסום ראשון זה ניכרו שיעורים גבוהים של גידולי ראש צוואר בקבוצת המקרים לעומת קבוצות הביקורת, הן עבור גידולים ממאירים והן עבור גידולים שפירים. שיעורי היארעות גבוהים בקבוצת המקרים לעומת הביקורות נצפו עבור גידולי מוח, בלוטת הרוק ובלוטת התריס (התירואיד, המגן).
במהלך השנים פורסמו מספר מאמרים שהתרכזו בשנות מעקב נוספות ובאתרים ספציפיים. נושא גידולים שפירים של בלוטת התריס נבדק בהסתמך על מקורות מידע מלאים יותר. מתוצאות מחקרים אלו עולה כי קיים עודף סיכון לקבוצות שקיבלו טיפול בקרינה מייננת גם עבור גידולים שפירים של בלוטת התריס.
בשנת 1994 חוקק בישראל החוק לפיצוי נפגעי גזזת , הקובע פיצוי לאוכלוסייה שהוקרנה מטעם מדינת ישראל ונפגעה מאחת מהמחלות שהוכחו במחקרים אלו כבעלות קשר סיבתי לקרינה שקיבלו בילדותם.
בהתאם לחוק זה, הוחלט על הקמת המרכז הארצי לפיצוי נפגעי גזזת ובמסגרתו, על המשך המחקר בתחום במסגרת מכון המחקר הלאומי.
בשנת 1995 הורחב המחקר וכלל נושאים ושיטות מחקר נוספים.
