מזהמים במזון וחומרי הדברה, משרד הבריאות
שירות המזון הארצי

מזהמים במזון וחומרי הדברה

הגדרת מזהמים על פי הקודקס האלמנטריוס

   
 
כל חומר שלא מוסף בכוונה למזון ונוכחותו נובעת, מגידול, יצור בתעשייה, עיבוד, הכנה, טיפול, אריזה, הובלה, אחסון ותחזוקה או מזיהום סביבתי.
  
 
ההגדרה כוללת:
  • מזהמים תעשייתים וסביבתיים כגון, מתכות כבדות, דיאוקסינים, PCBs.
  • טוקסינים טבעיים כמו מיקוטוקסינים, פיקוטוקסינים ופיטוטוקסינים.
  
ההגדרה אינה כוללת:
  • מזהמים שיש להם משמעות איכותית ולא בריאותית כגון חלקי חרקים ושערות.
  • שאריות חומרי הדברה.
  • שאריות תרופות וטרינריות.
  • טוקסינים מיקרוביאלים כגון בוטוליניום, סטאפילוקוקוס אנטרוטוקסין.
  • חומרים מסייעי יצור.


מזהמים במזון - עקרונות

  • רמת המזהם במזון צריכה להיות נמוכה ככל שניתן להשיג LARA) as low as reasonably achievable
  • פעולות למניעה או הפחתה של הזיהום במזון:
    - הקטנה או הפחתה של מקור הזיהום כמו זיהום סביבתי.
    - ישום טכנולוגיה מתאימה ביצור המזון, איחסון, אריזה וכד'.
    - ישום תהליכי ניקוי וטיהור (דהקונטמינציה).
       
  • על מנת לוודא שננקטו פעולות מתאימות להפחתה של מזהם במזון יש צורך בפיתוח הוראות נוהל מיוחדות הקשורות למקור הזיהום וכן לבצע GMP(תנאי יצור נאותים) ו- GAP(ממשק חקלאי נאות) בהתייחסות לבעיות הזיהום הספציפי.
  • רמת הזיהום במזון והשפעת הצעדים שננקטו להפחתת הזיהום ילוו בניטור, סקרים ובמידת הצורך בתוכניות מחקר מיוחדות.
  • כשצפויה סכנה בריאותית הכרחי לבצע הערכת סיכון. כאשר הסכנה הבריאותית מבוססת יש לבצע מדיניות ניהול סיכון המבוססת על הערכת המצב.
  • בהתאם להערכות קובעים שאריות מקסימליות או נוקטים בצעדים אחרים שישלטו על רמת הזיהום במזון. במקרים מסוימים יש לשקול תזונה מיוחדת.
  • על פי הסכמי הסחר הבינלאומי, קביעת מדיניות ברמה הארצית חייבת להיות מבוססת על הערכת סיכון מדעית וזאת כדי למנוע מחסום בסחר בינלאומי.
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה
  
  
  
  
HADBARA2.jpg