מזון מהונדס גנטית, משרד הבריאות
שירות המזון הארצי

מזון מהונדס גנטית

​מזון מהונדס גנטית

   
 
שיווק של מוצרי מזון מהונדסים גנטית עוררו סערה ציבורית בעולם. בסקירה זו מובא לציבור מידע בנושא מזון מהונדס גנטית ומוצגת עמדת שרות המזון הארצי בנושא.

  •  מה בין השבחה גנטית מכוונת (קונבנציונלית) לבין הנדסה גנטית?
     שיטות השבחה גנטית וטיפוח קיימות כבר מאות שנים. השבחה גנטית מסורתית היא תהליך של הכלאה יזומה בין זנים בעלי תכונות רצויות, באמצעות רבייה מינית, בה מעבירים את מכלול החומר התורשתי, ומבין הצאצאים בוררים את הפרטים הרצויים/ה"מוצלחים" ביותר, דבר הנמשך דורות רבים. לעומת זאת, בהנדסה גנטית, שהינה טכנולוגיה חדשה יחסית, ניתן לבודד ולהעביר רק את הגנים בהם אנו מעוניינים והעברה נעשית במעבדה. טכנולוגיה זו מאפשרת ביצוע שינויים מכוונים בחומר התורשתי של היצור (צמח, בע"ח או מיקרואורגניזם), כך ניתן לשנות תכונות קיימות או להעניק לו תכונות חדשות. באופן זה, ניתן להימנע מהעברת גנים לא רצויים, השינויים מבוקרים יותר ומקבלים את הפרט בעל התכונה הרצויה תוך פרק זמן קצר יחסית. בהשבחה המסורתית העברת תכונות
    מוגבלת רק לאורגניזמים שניתן להכליא ביניהם, בעוד שבאמצעות הנדסה גנטית ניתן להעביר תכונות כמעט מכל אורגניזם והאפשרויות רחבות ומגוונות.
מזון מהונדס גנטית (Genetically engineered ,GMO - Genetically modified) הנו מזון שהוא או לפחות אחד ממרכיביו עבר שינוי גנטי באמצעות הנדסה גנטית. בעלי חיים וצמחים המשמשים חומרי גלם בייצור מזון ומיקרואורגניזמים המשמשים בתהליכי ייצור מזון (כמו שמרים המשמשים לאפיית לחם) יכולים לעבור שינויים גנטיים. מזון שהוא תוצר של השבחה גנטית קונבנציונלית אינו משתייך לקטגוריית מזון מהונדס.
   
 
שימושים אפשריים בהנדסה גנטית בחקלאות ומזון:
  • הקניית עמידות לצמחים כנגד מזיקים (שימוש מופחת בהדברה כימית).
  • הקניית עמידות לצמחים לחומרי הדברה.
  • הקניית עמידות לצמחים כנגד מחלות ועקות סביבתיות (צמצום הפסדי היבול).
  •  הארכת חיי מדף של מוצרי מזון טריים הנוטים להתקלקל במהירות.
  • שיפור הערך התזונתי והבריאותי של המזון ע"י שינוי הרכב החלבונים, השומנים והוויטמינים שבהם.
  •  גיוון ושיפור של מוצרי מזון ע"י שינוי טעם, צבע ומרקם.
  • שימוש בצמחים מהונדסים לטיהור קרקע ומים מזוהמים.


הסתייגויות אפשריות לשימוש בהנדסה גנטית בחקלאות ומזון:

  • חשש מפני הפרת שיווי המשקל הקיים בטבע.
  • חשש מפני פגיעה עתידית בבריאות האדם.
  • טכנולוגיה זו חדשה יחסית ולכן לא הצטבר מספיק מידע להבטחת בטיחות האדם והסביבה.
    
   

הנדסה גנטית כיום

   
מזון מן הצומח:
 בשנת 1994 הצמח המהונדס הראשון שנכנס לשימוש מסחרי היה עגבנייה בשם המסחרי "Flavor Saver". עגבניות אלה עוברות ריכוך בשלב מאוחר יותר לעומת עגבניות לא מהונדסות ולכן אורך חיי המדף של עגבניות אלו ארוך יותר בהשוואה לעגבניות אחרות הנמצאות בשוק. הארכת חיי המדף היא ללא פגיעה בתכונות הפרי וערכו התזונתי. בבריטניה עגבנייה זו לא התקבלה ע"י ציבור הצרכנים כעגבנייה טרייה, אך כמוצרים שעברו טיפול בחום, כגון רסק עגבניות או קטשופ שסומנו כ-GMO, זכו להצלחה. מאז נוספו גידולים מהונדסים רבים. השימוש המסחרי בגידולים מהונדסים גנטית נמצא כיום במגמת התרחבות משמעותית, בעיקר במדינות מתפתחות. המדינות המובילות בגידולים מהונדסים הן ארה"ב, בתעשיית המזון בארה"ב כ- %50 מזני התירס והסויה הם מהונדסים גנטית (בעלי עמידות לקוטלי עשבים או למזיקים). ברזיל, ארגנטינה, הודו, קנדה וסין. נכון להיום, למעלה מ- %80 מגידולי הסויה בעולם מהונדסים גנטית וכך גם כ- %30 מגידולי התירס וכ- %20 מגידולי הקנולה. יחד עם זאת, הקנית עמידות לצמחים בהנדסה גנטית שנויה במחלוקת ובעולם המערבי מתקיים ויכוח חריף בעד ונגד ייצור מזון מהונדס גנטית.
  
   
 
מיקרואורגניזמים המשמשים בייצור מזון:
הנדסה הגנטית התמקדה תחילה בביצוע שינויים גנטיים במיקרואורגניזמים המשמשים בייצור מזון (חיידקים, שמרים ועובשים). למיקרואורגניזמים תפקיד חשוב בתעשיית המזון, הם משמשים לתהליכי יצור שונים במגוון מוצרים, כגון מוצרי חלב למיניהם (יוגורט וגבינות), מוצרים כבושים (מלפפונים בחומץ או מלח), נקניקים, יין, בירה ועוד'. השינויים הגנטיים המתבצעים במיקרואורגניזמים אלו מאפשרים שיפור תכונות טעם, ריח ומרקם במוצר הסופי. בנוסף, בעזרת שינויים גנטיים במיקרואורגניזמים ניתן לפתח גם מוצרים בעלי ערך תזונתי גבוה (למשל העלאה ושיפור איכות החלבון) או/ו דלי קלוריות (למשל הקטנת כמות האלכוהול והסוכר בבירה) וכן לשפר תהליכי יצור שונים בתעשייה. באירופה, לדוגמא, מבצעים ניסויים בחיידקים אשר משתתפים ביצור מוצרי חלב כגון יוגורט וגבינות לשיפור טעם ומרקם ; בשמרים לתעשיית הלחם לשיפור תכונות אפייה ; ובשמרים לתעשיית הבירה ליצור בירה דלת קלוריות. נכון לעת זו לא אושרו באיחוד האירופי שמרים מהונדסים לשימוש מסחרי. בארה"ב ובקנדה אושרו שמרים מהונדסים לשימוש בייצור יין.
   
 
ההדגשים בהערכת בטיחות מזון מהונדס
היות ומזון מהונדס הינו חדש יחסית הוא נבדק במשנה זהירות. כל מזון או רכיב מהונדס גנטית (כולל מיקרואורגניזמים שעברו שינוי גנטי) חייב לעבור הערכות בטיחות קפדניות הנעשות ע"י צוות מומחים לנושא. עליו לעמוד בכל הדרישות והמבחנים ולהימצא בטוח לשימוש וצריכה. בהערכת הבטיחות של מזון מהונדס שירות המזון נוקט בגישה "כל מקרה לגופו" (case-by-case), כלומר כל מוצר מהונדס חדש נבדק באופן קפדני לבחינת בטיחותו. אישורי בטיחות ניתנים בהתאם למידע ולמבחנים הקיימים כיום. יתכנו שינויים בהערכות הבטיחות בהתקבל מידע חדש או בפיתוח מבחנים וקריטריונים נוספים לבדיקה.

בביצוע הערכת בטיחות למזון מהונדס גנטית מתייחסים בעיקר לגורמי סיכון אפשריים לבריאות האדם הצורך מזון מהונדס כגון:
  1. עליה ברמה של הרעלנים הטבעיים של המזון. ישנם מזונות המכילים באופן טבעי כמות מסוימת של חומרים רעילים לאדם אשר כמותם באופן טבעי אינה גורמת סיכון מצריכתם. לדוגמא ירקות ממשפחת הסולניים כגון עגבנייה, חציל, תפו"א וכד'. במזונות כגון אלו בודקים האם בעקבות ביצוע השינוי הגנטי, חלה עליה ברמת הרעלנים הטבעיים.

  2. הימצאות חלבונים חדשים במזון אשר עלולים להיות אלרגנים (חומרים אשר גורמים תגובת אלרגיה לאנשים הרגישים לחומרים אלו). במזון שעבר שינוי גנטי בודקים האם השינוי שהתבצע שינה את החלבונים הקיימים באופן טבעי במזון והאם החלבון החדש שנוסף גורם לאלרגיה בבני אדם.


    חשוב לדעת שיש מזונות שאינם מהונדסים גנטית המכילים באופן טבעי חלבונים או
    תרכובות אחרות העשויות לגרום לאלרגיה אצל אנשים מסוימים.

  3. הימצאות חומרים במזון מהונדס גנטית שלא היו במזון קודם והעשויים להשפיע על תהליכי חילוף חומרים בגוף. בביצוע הערכת בטיחות למזון שעבר שינוי גנטי בודקים האם נוספו למזון חומרים חדשים שלא היו בו קודם כגון הורמונים והיסטמינים אשר עשויים להשפיע על תקינות תהליכים בגוף האדם.


    מזון מהונדס שהשינוי הגנטי שבו גורם להשפעה בלתי רצויה, כגון: הגדלת רעילות או לאלרגניות, אינו מאושר.
  
   
נכון להיום, מוצרי המזון המהונדסים שנבחנו ואושרו באופן בלתי תלוי על ידי רשויות מזון שונות בעולם, לא נמצאו לגביהם חששות בריאותיים.
  
   
 
אמונה, דת ובעיות אתיות אחרות:
 קיימת אפשרות לסתירה בין ערכים אתיים, כמו כשרות, צמחונות וטבעונות כתוצאה מצריכת מזון מהונדס. לדוגמא, האם צריכה של עגבנייה שהוסף לה גן מבעל חיים מהווה בעיה עבור צמחונים וטבעונים, אנשים שאמונתם מתנגדת לצריכת בשר? בעיות מסוג זה ניתן לפתור ע"י סימון ברור על האריזה של המזון שעבר שינוי גנטי.

   
 
המצב התחיקתי בעולם ובישראל:

  • ארה''ב
    קיימות תקנות של גופים שונים העוסקים בפיקוח על המזון כגון תקנות של רשות המזון והתרופות (FDA- Food and Drug Administration). בארה"ב דורשים ביצוע הערכת בטיחות למזון מהונדס גנטית, אך אין חובת סימון מיוחד של מוצרים אלה.

 

  • אירופה
    באפריל 2004 נכנסה לתוקף תקנה (EC 1829/2003) המסדירה את הנחיות האיחוד האירופי EU – European Union)) לגבי בטיחות וסימון מזון מהונדס גנטית וכן הנחיות לאישור שחרור לסביבה של אורגניזמים שעברו שינויים גנטיים (GMO). במסגרת התקנה, קיימת חובת סימון של רכיבי מזון מהונדסים גנטית או שמקורם מאורגניזם מהונדס. מדינות שאינן חברות באיחוד האירופי, כגון שוויץ, התקינו תקנות משלהן בנושא, הכוללות הסדרת נושא סימון של מוצרי מזון מהונדסים גנטית.

 

  • ישראל
    הנושא מטופל ע"י שתי ועדות: הוועדה למזון חדש של משרד הבריאות הדנה בבטיחות המזון והוועדה הראשית לצמחים מהונדסים של משרד החקלאות (הורצ"מ).  ישראל הינה מעצמה עולמית בטכנולוגיות חקלאיות ומתקיים בה מחקר רב ומתקדם מאוד בנושא הנדסה גנטית בצמחים. הורצ"מ מפקחת על ניסויים בתחומי הנדסה גנטית בצמחים הנערכים בארץ, התקנות בנושא פורסמו ב- 2005. כיום אין בארץ גידול צמחים
    מהונדסים למטרות מסחריות ולכן אין תוצרת חקלאית מקומית שעברה הנדסה גנטית. לעומת זאת, יתכן יבוא של מוצרים מוגמרים המכילים רכיבים מהונדסים גנטית וכן שימוש בתעשיית המזון בארץ בחומרי גלם מהונדסים גנטית המיובאים מארה"ב ומדינות אחרות, בעיקר תירס, סויה וקנולה.
    תקנה המסדירה מבחינה חוקית את ההנחיות בנוגע למזון חדש כולל מזון מהונדס גנטית וסימונו נמצאת בשלבי חקיקה אחרונים.  כל מזון חדש (כולל מזון מהונדס גנטית) לפני אישורו עובר הערכת סיכונים הכוללת היבטים הקשורים לבטיחות, לתזונה ולצריכה של המזון וזאת על פי  נוהל רישום מזון חדש המיושם הלכה למעשה מתחילת 2006 ומפורסם באתר שירות המזון. עם כניסת תקנות מזון חדש לתוקף תחול חובת סימון של רכיבי מזון מהונדסים גנטית וזאת בנוסף לבחינת בטיחות כפי שנעשתה  עד היום.


סימון מזון מהונדס
נושא הסימון הפך לנושא חשוב בדיונים על מזון מהונדס בכל העולם. משרדים ממשלתיים, ארגוני צרכנים וגורמי שיווק מזון בארץ ובעולם מאמינים בזכות הצרכן לדעת האם השתמשו בטכנולוגיית הנדסה גנטית בייצור המזון או רכיבים ממנו ולכן דורשים סימון מוצרים אלו. באירופה קיימת פעילות ענפה בנושא וקיימות דרישות ברורות, לסימון מזון שעבר שינוי גנטי, המוסדרות בתקנה רלוונטית. לעומת זאת, נכון להיום בארה"ב וקנדה מאמינים שהסימון אינו הכרחי מכיוון שמזונות אלו עוברים הערכת בטיחות לפני שיווקם, ע"י צוות מומחים המייעצים לגורמים הממשלתיים האמונים על פיקוח המזון, ורק מוצרים הבטוחים לשימוש מורשים לשיווק. בארץ, שירות המזון מאמץ את הגישה המאמינה שלציבור זכות לדעת ופועל להסדרת נושא סימון מזון שעבר שינוי גנטי באופן חוקי. אנו מקווים שתוך זמן קצר תפורסם התקנה בנושא.