יוד, משרד הבריאות
דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

Skip Navigation Linksiodine

תזונה

יוד

יוד הוא יסוד כימי טבעי, בדומה לחמצן, מימן וברזל, הנמצא במוצרי מזון מסוימים באופן טבעי, מועשר במוצרי מזון אחרים וזמין גם כתוסף תזונה. היוד הוא חומר מזין וקריטי לבריאות נאותה בכל שלבי החיים. הוא חיוני לצורך תפקוד תקין של בלוטת התריס, במיוחד טרם ובמהלך הריון ולמניקות לצורך התפתחות תקינה של מח העובר והיילוד.
 
כאשר יוד מגיע לזרם הדם, בלוטת התריס קולטת אותו בכמויות המתאימות לייצור הורמוני בלוטת התריס אשר מופרשים לדם ומובלים לאזורים השונים בגוף. כל תא, בכל רקמה או איבר, זקוק להורמוני בלוטת התריס, אשר מסייעים לגוף בניצול אנרגיה, בשמירה על חום ובפעילות תקינה של המוח, הלב, השרירים ואיברים אחרים.

אינפוגרפיקה: מקורות עיקריים של היוד במזון


יוד בתזונה

תכולת היוד במזון ובתזונה תלויה בתנאים תרבותיים (אופני הצריכה) בנוסף לתנאים גיאוגרפיים - כימיים וקרקעיים.
 
המקורות העיקריים ליוד במזון, בשונות נרחבת בין מקורות שונים:
  • אצות ים
  • דגי ים (ופירות ים)
  • מוצרי חלב, בעיקר חלב ניגר
  • ביצים
מקורות מזון מועשרים: מלח מיודד (בד"כ 30 מק"ג (מיקרוגרם) יוד ל–1 גרם מלח) ומזונות תעשייתיים אשר להם הוסף יוד או מלח מיודד (לרוב לא קיים בישראל).
תוספי מזון: ניתנים להשגה עם וללא מרשם במינונים שונים (75 - 220 מק"ג יוד לטבליה).
 

כמות צריכת היוד היומית המומלצת

 

​קבוצת גיל / מין​כמות יוד ליום (מק"ג)*
​ילדים (1 - 8 שנים)​90
​ילדים (9 - 16 שנים)​120
​מבוגרים​150
​נשים הרות​220
​נשים מניקות​290

*על פי הקצובה התזונתית הישראלית והאמריקאית

 
הסיכון באי צריכה מספקת של יוד
מחסור ביוד הוא הגורם השכיח ביותר הניתן למניעה להתפתחות קוגניטיבית לקויה. הפרעות של מחסור ביוד עלולות לגרום גם לתת-פעילות של בלוטת התריס, זפק (גויטר) ועיכוב בגדילה הגופנית ובהתפתחות השכלית הנובע ממחסור חמור ביוד במהלך ההיריון (קרטיניזם). אפילו מחסור קל במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרום לנזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחים ולהפחית את היכולת השכלית של ילדים בגילאי בית הספר ובשלבים מאוחרים יותר.
 

המצב בישראל

במשך שנים רווחה ההנחה, עקב הקרבה לים התיכון, שצריכת היוד נאותה וכי בילידי ישראל לא אמור להתפתח מחסור ביוד. אולם, סקר ארצי שבוצע לאחרונה גילה שכיחות גבוהה של מחסור ביוד אצל ילדים ונשים הרות. קיימת אפשרות כי מרבית הישראלים, מבוגרים וילדים כאחד, אינם צורכים מספיק יוד.
 
בישראל, בניגוד לרובן המוחלט של מדינות העולם, הבעיה של מחסור ביוד היא משמעותית. זאת בשל העובדה כי עד כה אין חקיקה או תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד, כפי שיש במדינות אחרות. לכן, רק אחוזים בודדים מהמלח המשווק בישראל הינו מיודד (במדינות אחרות: 80% - 90%).
 

האוכלוסיות הבאות נמצאות בסיכון מוגבר למחסור ביוד:

  • אנשים הנמנעים מדגים וממוצרי חלב (למשל עקב אלרגיה או אי סבילות), צמחונים וטבעונים. מחקר שנערך בישראל הראה שקיים חשש למחסור ביוד גם באוכלוסייה הכללית.
  • לנשים בגיל הפוריות ובייחוד לאלה המתכננות להרות מומלץ לוודא שהן צורכות את כמות היוד המומלצת למבוגרים, בכדי למלא את מאגרי היוד בבלוטת התריס ולסייע להן לתפקד כהלכה במהלך ההיריון.
  • נשים הרות זקוקות לצריכת יוד מוגברת על מנת שיתאפשר להן לספק את הצרכים ההורמונליים של גופן ושל העובר במהלך ההיריון.
  • על נשים מניקות  לצרוך יוד ברמה הנאותה, עקב הצורך באספקת יוד ליילוד שבתקופת הינקות מוחו עדיין מתפתח.

על מנת לבדוק אם אתם נמצאים בקבוצת סיכון למחסור ביוד, יש לפנות לדיאטן/ית לקבלת יעוץ. 

 

הדרך היעילה למניעת מחסור ביוד

הדרך הטובה ביותר להימנע ממחסור ביוד היא החלפה של מלח רגיל במלח מיודד, מבלי להעלות את כמות המלח הנצרך. במדינות רבות בעולם נמצא שתוספת יוד למלח שולחן מצמצמת את מחסור היוד בציבור.
 
נטילת תוספי תזונה
תזונה בריאה ומאוזנת הכוללת מוצרי חלב ודגי ים מספקת את כמות היוד הנחוצה למרבית האוכלוסייה הבוגרת. צריכת תוסף יוד עשויה לסייע רק למי שאינו נוהג לצרוך מזונות עתירי יוד באופן המספק את גופו. לחולי בלוטת התריס, נוטלי תרופות או כאלו שחוו מחסור ביוד במשך שנים רבות, מומלץ להיוועץ בדיאטן/ית או רופא לפני נטילת תוסף יוד. התוסף צריך להכיל potassium-iodide'' בכמות של עד 150 מק"ג (לבוגרים). לנשים הרות ומניקות בריאות, שאינן בטוחות שהן צורכות מספיק יוד, מומלץ להיוועץ בדיאטן/ית.
 
המידע מוגש בשיתוף פעולה עם מכבי שירותי בריאות והאוניברסיטה העברית
 
 

שאלות ותשובות בנושא יוד

 
פתח מידע נוסף
איזה מאכלים עשירים באופן טבעי ביוד? האם ניתן לצרוך מוצרים אלה כדי לנרמל את צריכת היוד?
פתח מידע נוסף
אז למעשה מומלץ לצרוך מלח מועשר ביוד?
פתח מידע נוסף
איך העשרת מלח מסתדרת עם מדיניות משרד הבריאות להפחתת צריכת המלח?
פתח מידע נוסף
איך קובעים כי אנשים החיים במדינה או אזור מסוים סובלים מחוסר יוד בתזונתם?
פתח מידע נוסף
אמרו לי שיש לי אלרגיה ליוד. מותר לי לאכול מזונות מכילי יוד?
פתח מידע נוסף
האם חשיפה למי ים מותפלים גורמת למחסור ביוד או לתחלואה בבלוטת התריס?
פתח מידע נוסף
האם יש חלופה אמינה למלח מועשר ביוד?
פתח מידע נוסף
האם מלח ים עשיר באופן טבעי ביוד?
פתח מידע נוסף
האם מלח המכיל יוד יציב בחימום?
פתח מידע נוסף
האם ניתן להגיע לצריכה מופרזת של יוד?
פתח מידע נוסף
כיצד יודעים האם אדם צורך מספיק יוד?
פתח מידע נוסף
כיצד נדע האם העשרת המלח מצליחה?
פתח מידע נוסף
למה, בעצם, חוסר יוד הוא כל כך מסוכן?
פתח מידע נוסף
מה אורך חיי המדף של מלח המכיל יוד?
פתח מידע נוסף
מה משרד הבריאות מתכנן לעשות?
פתח מידע נוסף
מהם התסמינים של מחסור ביוד?
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה