מזון ותזונה, משרד הבריאות
דלג על פקודות של רצועת הכלים
דלג לתוכן ראשי

Skip Navigation Linksdefault

נושאים
שינויים בהנחיות בתרופה

מקצצים במלחים - בוחרים בריא

 

 

במשקאות ממותקים יש הרבה סוכר - בבית שותים מים

 

 

מזון ותזונה

מזון ותזונה
 

פירמידת המזון - 
המחלקה לתזונה ממליצה על שימוש בפירמידת המזון, אשר מציגה הרגלי תזונה נבונה ומסבירה באופן פשוט ותמציתי מה עלינו לאכול בהתייחסות לסוגי המזון השונים.  בין יתר הההמלצות: אכילה מגוונת, העדפת מוצרים דלי שומן ודלי סוכר ומלח, העדפה של מוצרים המכילים סיבים, להרבות בשתיית מים לאורך כל היום ועוד.

צריכה נאותה של שומנים - מבין מזונות המכילים שומנים, עדיפה צריכה של המזונות שמכילים שומנים רב וחד בלתי-רווים הנמצאים בשמני קנולה, זית, סויה, תירס, חמניות ופשתן וכן אבוקדו, גרעינים (חמניות, שומשום ודלעת), שקדים, טחינה ואגוזים חמניות. עדיף צריכה גם של דגים, בעיקר שמנים, כמו סרדינים, פורל, סלמון, הרינג, מקרל ובורי המכילים חומצות שומן בלתי רוויות מסוג אומגה 3 ויכולים להוות תחליף ראוי למנה בשרית.

הפחתה של צריכת המלח במזון
 - קיים קשר בין צריכה עודפת של נתרן (מלח) למחלות - צריכה גבוהה של נתרן גורמת ליתר לחץ דם, מחלה בפני עצמה וכזו שיש לה השלכות חמורות על מערכות אחרות בגוף. התכנית הלאומית להפחתת צריכת המלח באוכלוסייה בישראל כוללת מגוון פעילויות במטרה להגיע לצריכה ממוצעת של כ-6 גרם מלח ליממה באוכלוסייה, ובכלל זה המלצות כיצד לצמצם את צריכת הנתרן/המלח.

סימון תזונתי - סימון המוצר באמצעות תווית המזון הוא בבחינת "תעודת הזהות" של המוצר. תווית המזון המוצמדת למוצרי המזון המשווקים, נועדה לספק מידע כללי על המוצר, לרבות שם המזון, תכולתו, מרכיביו, שם היצרן שייצר אותו, ארץ הייצור (למוצר מיובא) ערך תזונתי של המוצר, ועד מתי טוב להשתמש בו לאכילה. כמו כן, מסומנים על התווית שם היבואן - עבור מוצר מיובא, הוראות אחסון והובלה והוראות שימוש (לפי הצורך).

סימון קמח מלא - ללחם המלא סגולות בריאותיות משמעותיות על-פני סוגי המאפה האפויים מקמח לבן מנופה. הצפי שינוי דפוסי הצריכה של הלחם המלא צפויים להשפיע על בריאות הציבור באורח משמעותי. בעדכון הנוכחי של תקן ישראל 1421 ללחם, לבקשת משרד הבריאות, יעודכן הסימון ל"לחם מקמח מלא" ויופיע כאשר אחוז הקמח המלא, ממיני הקמחים בלחם, אינו פחות מ- 

שירות המזון הארצי  - אחראי על פיקוח על המזון המיוצר בישראל והמיובא לישראל. השירות פועל לשמירה על בטיחות המזון, לקיום איכות נאותה שלו, לצמצום  הסיכון להרעלות ולתחלואה העלולה להיגרם על ידי מזון ולקביעת מדיניות מזון. כמו כן פועל השירות לרכז ידע ומידע, להעמידו לרשות הציבור ואנשי המקצוע ולפרסמו בצורה שוטפת.

המחלקה לתזונה  - אחראית על הבטחת תזונה ומזון ראויים ושיפור התזונה של תושבי ישראל מינקות ועד זיקנה, במצבי חולי ובריאות. מדיניות התזונה במדינת ישראל נקבעת לכלל האוכלוסייה, באמצעות מגוון פעילויות כמו: קידום תזונה נבונה ואורח חיים בריא, קביעת נהלים והנחיות לשירותי הזנה,  קביעת סלי מזון ותזונה לאוכלוסיות שונות, המלצות להזנה בשעת חירום. בנוסף פועלת המחלקה לביצוע סקרים, לעידוד מחקר, להכשרה, להסברה לציבור  ולקביעת מדיניות בנושא תזונה. 

המחלקה לבריאות הסביבה -  אחראית על פיקוח על מסעדות, עסקי אירוח לסוגיהם (מלונות, צימרים), מטבחים מוסדיים במפעלים, גני אירועים ואולמות שמחה, ירידי מזון, מכולות, מעדניות, איטליזים, מרכולים גדולים ושווקים.

הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה - הוקמה על בסיס ההבנה שיים קשר הדוק בין איכות המזון שצורכת האוכלוסייה למגמות התזונה ולשיפור במדדי בריאות הקשורים לתזונה. מדינות רבות בעולם כבר נקטו צעדי חקיקה הנוגעים למזון, שנועדו לקדם תזונה בריאה. הוועדה דנה בצעדי אסדרה אפשריים בישראל במגוון תחומים.
לחץ לגרסת הדפסהגרסת הדפסה